אלחנן לא נולד מן הים: [מאמר ביקורת]

לפנינו ספר תולדות משפחה הכתוב בידי אחד מבניה, אולם דרך הסיפור האישי של הגיבורים בילו מעניק מקום ייחודי לנקודת מבט של הימין הרוויזיוניסטי הארץ־ישראלי — המחנה שנותר במידה רבה מחוץ להנצחה הקנונית בעקבות המאבק לעצמאות. הוא מתחקה אחרי שורשים היסטוריים, דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של הלאומיות היהודית המודרנית שנשכחו, הושכחו או נדחו לשולי הדיון ההיסטורי הישראלי, ומוסיף לסיפור תולדות התנועה הלאומית מתווה לפרק שהרבה ממה שייכלל בו נעדר מכתביהם של מי שכינה דובנוב מנצחים.ייחודו של הספר בכך שאינו מציע במפורש היסטוריה שכנגד המתמודדת עם זיכרון העבר והמומלץ של מחנה פוליטי זה או אחר. אין בו גם פולמוס מן הסוג המוכר לנו לעייפה מן הכתיבה המגויסת על תולדות היישוב, אף לא תלונות של מתקרבנים על קיפוחם או התרסות של מתחרים על הבכורה הפוליטית. הסיפור על מה שהיה בעבר נבחן ונכתב בריחוק מסוים, כאשר 'עקבותיו של העבר הזה כבר כוסו באבק הזמן והיטשטשו.