Abstract
המחברים מסתייגים במאמרם המשותף מיעילותו ומכוחו האנליטי של מושג האנטישמיות להבנת האירוע ההיסטורי של השואה. מן הסקירה ההיסטוריוגרפית שלהם עולה שהאנטישמיות היא אמנם מרכיב הכרחי בהבנת השואה, אבל לא בהכרח מרכיב נפרד וייחודי, שהרי לא ניתן להבין את רצח העם היהודי ללא ההקשר הרחב יותר של האלימות הלאומנית והאימפריאלית של הנאצים בתוך גרמניה או מחוצה לה. גולדברג וסגל מראים בעזרת הדוגמאות של רומניה ובולגריה, שמקצת היהודים שנרצחו בתקופת מלחמת העולם השנייה נספו במסגרת סכסוכים אתניים וטריטוריאליים של מדינות לאום ולאו דווקא מתוך שנאת יהודים ייחודית. מאמרם מסתיים בדיון ביקורתי על מה שהם רואים כשימוש פוליטי בעייתי במושג האנטישמיות על רקע השואה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 325-344 |
| Number of pages | 20 |
| Journal | ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל |
| Volume | 85 |
| Issue number | 1-4 |
| State | Published - 2020 |
IHP publications
- IHP publications
- Antisemitism
- Concepts
- Germany -- History -- 1933-1945
- Holocaust, Jewish (1939-1945) -- Bulgaria
- Holocaust, Jewish (1939-1945) -- Europe
- Holocaust, Jewish (1939-1945) -- Research
- Holocaust, Jewish (1939-1945) -- Romania
- Jews -- Historiography
- Nationalism
- Politics, Practical
- Racism -- Germany
- Xenophobia
- אנגל, דוד (היסטוריון)
- אנטישמיות
- גזענות -- גרמניה
- גרמניה -- היסטוריה -- 1933-1945
- היסטוריוגרפיה יהודית
- המשגה
- חקר השואה
- לאומיות
- פוליטיקה
- שואה -- אירופה
- שואה -- בולגריה
- שואה -- רומניה
- שנאת זרים