Abstract
המאמר דן בצירוף 'אני תאווה' שהשתקף לבן דוד מתוך הצירוף 'הייתי תאווה' ממדרש שיר השירים רבה. צירוף זה דומה לצירופים 'אני תקווה' ו'אני תפילה' מהעברית המודרנית. לצירוף זה נוספים צירופים מהמקרא כגון 'אני שלום' 'אתה שלום', המוכיחים ששלוש המידות שמנה בן דוד אינן הכרחיות לתיאור הקונסטרוקציה הרחבה: אין בלעדיות לגוף ראשון, אין הכרח שהשם המשמש נשוא יהיה ממין נקבה, ואפילו כשהשם המשמש נשוא הוא ממין נקבה אין הוא חייב להכיל תחילית תי"ו כפי שמוכיחות דוגמאות כגון: 'והיה ברכה' או 'אני בינה' (מש' ח' יד).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 191-192 |
| Number of pages | 2 |
| Journal | לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה |
| Volume | נ"ה |
| State | Published - 1991 |
IHP publications
- IHP publications
- Hebrew language -- Syntax
- Hebrew language -- Idioms