Abstract
ציבור הנתינים בערי האימפריה העות'מאנית היה מאורגן על בסיס דתי (מוסלמים ושאינם מוסלמים), מקצועי (גילדות) וגיאוגרפי (שכונתי). כמדינות מוסלמיות אחרות, העדיפה המדינה העות'מאנית לנהל את ענייניה עם הנתינים כשהם מאורגנים בקבוצות ומיוצגים על ידי הנהגה אחראית שנבחרה על ידי בני העדה ומילאה תפקיד מתווך. שיטת גביית המסים הקולקטיבית הייתה מרכיב חשוב בקיומה של ההנהגה העצמית. השכונה (מחלה) הייתה יחידת ההתייחסות הבסיסית בכל הנוגע לארמנים וליוונים, בעוד שאצל היהודים שימש הקהל בתפקיד זה, והארגון הקהלי וההתייחסות אליו כאל יחידה מוכרת, אם כי לא כישות רשמית, נתייחדו לנתינים יהודים. בעיני השלטון הוכר היהודי הבודד כיחיד של קהל מסוים (ג'מאעה), וכבן לעדה (טאאפה) היהודית המתגוררת בעיר פלונית. שייכותו הקהלית צוינה תדיר במגעיו עם השלטון כאמצעי זיהוי. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Organization and Leadership of the Jewish Congregation in the Ottoman Empire, 17th-19th Centuries |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Title of host publication | קהל ישראל: השלטון העצמי היהודי לדורותיו, כרך ב: ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת (קובץ בעריכת אברהם גרוסמן ויוסף קפלן) |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | מרכז זלמן שזר |
| Pages | 341-367 |
| Number of pages | 27 |
| ISBN (Print) | 9652271926 |
| State | Published - 2004 |
IHP publications
- IHP publications
- Jewish diaspora
- Jews -- History -- 1789-
- Jews -- Turkey