בחוקותיהם לא תלכו: חוק הלאום הישראלי והוראות בדבר זהות לאומית בחוקות דמוקרטיות

אלכסנדר יעקובסון מנתח את האפשרויות החוקתיות ליישוב המתח בין הזהות היהודית של המדינה לאופייה הדמוקרטי דרך בחינה ביקורתית של חוק־יסוד: ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי. יעקובסון סוקר חוקות של מדינות לאום דמוקרטיות אחרות ומגיע למסקנה שאין לחוק הלאום הזה אח ורע בעולם הנאור. ההתעלמות המכוונת של המחוקק הישראלי מהזכות לשוויון בכלל, וממעמדו של המיעוט הערבי במדינה היהודית בפרט, חריגה במבט השוואתי ונעדרת הצדקה מהותית. יעקובסון פורש תמונה מקיפה של מגוון הדרכים שבהן בחרו מדינות אחרות לאזן בין זהותן הפרטיקולרית למחויבותן לערכים אוניברסליים. בתוך כך הוא מראה כיצד אפשר לתת מעמד מיוחד לדת מסוימת או ללאום מסוים אגב שמירה על תפיסה מכלילה של האזרחות. מתברר שהמקרה הישראלי אינו ייחודי כפי שנוטים לחשוב, ואם יהיה רצון תימצא הנוסחה הראויה לאיזון בין האופי היהודי של המדינה לבין אופייה הדמוקרטי, ובכלל זה לעיגון מחויבותה לערך השוויון. (מתוך המאמר)