בין הרחם ללב: ביקורת תרבותית על ביקורת הפמיניזם הרדיקלי על האהבה

המאמר מתעמת עם הביקורת הפמיניסטית. אהבה רומנטית, המוגדרת באופן מינימלי כ"יכולת לממש ספונטניות ואמפתיה ביחסים ארוטיים", מוצגת בשיח הביקורתי של הפמיניזם הרדיקלי כשזורה במבני כוח פטריארכליים. מנגד, טוענים המחברים, בחינה השוואתית אמפירית של ייצוגיו של רגש זה מלמדת, כי אידיאולוגיות של אהבה רומנטית אינן אחידות בהקשרים שונים, ואף אינן משקפות עמדה קבועה של נשים בתוך מבנה של אי שוויון. המאמר מציע בחינה אמפירית של אופני הבניה שונים של רגש האהבה הרומנטית בשני סוגים של הקשרים פוליטיים-תרבותיים: בחברה הישראלית, הנשלטת במידה מסוימת בידי אתוס קומוניטרי, ובחברה האמריקנית, הנשלטת בידי אתוס ליברלי. המחברים בוחנים ייצוגים של אהבה רומנטית בשתי החברות, כפי שהם באים לידי ביטוי בעיתוני נשים. הם טוענים כי בעוד שבארגון החברתי הליברלי הביא רגש האהבה הרומנטית לשוויון ביחסי המגדר בספרה הפרטית (משום שהוא איפשר לנשים לפתח זהות אינדיבידואלית ואוטונומיה אישית, ועל כן שימש זירה שבה נאלצו גברים להתפשר עם נשים), דווקא במסגרת החברה הקומוניטרית רגש האהבה הרומנטית שזור בערכים קולקטיביסטיים ופטריארכליים, המשעתקים את אי השוויון ביחסים בין המינים