Abstract
מאמר זה מתחקה אחר היחסים שבין היחיד לסולידריות קהילתית בכינוס עידן חדש המכונה ריינבו (Rainbow) בישראל, ואחר הקשר שבין שני אלה ובין התייחסות לקולקטיב הלאומי. הכותבים מנתחים את המצבים החברתיים שבהם מובנים היחיד, הקהילה והלאום בכינוסים, וכיצד הבניות אלו מקנות למושגים הללו את משמעותם. אף שהמשתתפים משתמשים בקהילה כדי להדגיש ו"לקדש" את ייחודם, העצמי שהם מבנים מעוצב בידי הקהילה המקומית. הסולידריות הקהילתית, כפי שהם מראים, מתאפשרת בצל התעלמות פעילה מההקשר הפוליטי שבו מתרחשים הכינוסים. באמצעות אתנוגרפיה זו המחברים בוחנים נרטיב מרכזי בסוציולוגיה הישראלית, שעל פיו הקולקטיביזם הישראלי נחלש לטובת אתוס אינדיבידואליסטי ופרויקטים של זהות חברתית-מגזרית. הם טוענים שיש לבחון את הקשרים בין אינדיבידואליזציה, קהילתיות והלאום לא רק בהקשר של שיחים וכוחות מאקרו-חברתיים, אלא גם לאור מערכת הפעולות והמשמעויות המקומיות שבתוכה מובנה הסובייקט. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Crafting Selves, Building Community, Erasing the Nation: A Pragmatist Reading of New Age Gatherings in Israel |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 29-56 |
| Number of pages | 28 |
| Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
| Volume | 12 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2010 |
IHP publications
- IHP publications
- Communities
- Individualism
- Israel -- Social conditions
- Nationalism