TY - JOUR
T1 - בין משנה לברייתא: קובצי הברייתות והתפתחות סוגיות התלמוד הירושלמי
AU - מזא"ה, חנן
PY - 2024
Y1 - 2024
N2 - במאמר זה התמקדתי במקומן של ברייתות כתשתית הדיון בתלמוד הירושלמי מתוך עיון בשימוש בברייתות בסוגיותיה של מסכת דמאי. מטבען של סוגיות הירושלמי, קשה לפעמים לזהות את הקשרם של רכיבים ולזהות את המבנים של רצפים. אף על פי כן, העיון בסוגיות אלה חשוב ביותר להבנת התופעה וההשלכות שלה על התיאור של תהליכי התגבשות ספרות חז"ל. כפי שהראיתי, כאשר מחדדים את הרזולוציה בעניין זה מסתמן הבדל בין רובדי תלמוד הירושלמי. יש להדגיש: אין חולק על כך שאמוראים מוקדמים מכירים ברייתות, דנים בהן כשלעצמן ומשתמשים בהן כמקור לפירוש המשניות. ואולם, טענתי היא כי שימוש זה נושא אופי מקומי, דהיינו, שהוא יוצא בעיקר מתוך פירוש למשנה העומדת בניגוד לכך, דיוני אמוראים מאוחרים – לדיון או מוסב על ברייתא בודדת באופן עצמאי.ועוד יותר מכך, דיונים אנונימיים בתלמוד המגלים סימני איחור – כוללים שימוש נרחב יותר בחומרי הברייתות ומשמעותי יותר מבחינת התבססות הסוגיה על חומרים אלה.את הפער הזה ביקשתי להדגים באמצעות עיון בארבע הדוגמאות הבולטות מתוך מסכת דמאי שבהן ניכר שימוש אינטנסיבי בחומרי ברייתות, ובייחוד פירוש רצוף של כפי שהראיתי, שימוש מסוג זה אופייני לרובד קובצי ברייתות כרכיב יסודי בסוגיה.התלמוד המאוחר במסכת דמאי, ורק באחד המקרים משולבים בו חכמים לפני דור האמוראים הרביעי. יתרה מזו, בכמה סוגיות רצפי הברייתות והדיון בהם משובצים סביב דיונים אמוראיים מוקדמים יותר שעניינם בפירוש פשטני של המשנה והם אינם ממוקדים בברייתות.ממצא זה זקוק ודאי לביסוס באמצעות בחינה של מסכתות נוספות. אין לשלול את האפשרות שבעריכתן של מסכתות שונות או של סדרים שונים בירושלמי פעלו מנגנונים וכן אין לשלול את האפשרות שקובצי ברייתות בתחומים מסוימים היו ידועים שונים,בתקופה מוקדמת יותר מאחרים ובהתאם לכך זכו לפרשנות עשירה ומבוססת יותר אף על פי כן, הסוגיות במסכת דמאי מספקות מדגם לא מבוטל, והתמונה העולה מהן שונה מאוד מזו המקובלת במחקר שלפיה סוגיות הירושלמי מבוססות על שלדי פרשנות של ברייתות ביחס למשנה שעל גביהן נוסף חומר אמוראי. לפי השחזור המוצג כאן – של הדוגמאות שבהן ניכר שימוש אינטנסיבי בברייתות – הציר הכרונולוגי מורכב יותר, ואפשר לתארו בכיוון הפוך. במקרים אלה החומר האמוראי הקדום – ולא הברייתות – הוא שלד הסוגיה המפרש את המשנה, וחומרי הברייתות, שהתפרשו בידי אמוראים מאוחרים יותר, הם הנוספים על גביו.במבט רחב יותר, תמונה ראשונית זו מעוררת שאלות בדבר תהליכי הלימוד בבית המדרש האמוראי בשלבים הראשונים לאחר חתימת המשנה. רוצה לומר, אם נוכל לבסס את הלימוד השיטתי של ברייתות כמאפיין של הרובד המאוחר בירושלמי, יוכל התהליך הטקסטואלי הזה ללמד, לכאורה, על שינוי במוקד הלימוד בישיבות האמוראים בארץ ישראל, גם אם אין בו כדי ללמד על איחורם הכללי של קובצי הברייתות או התוספתא. במסגרת תהליך זה אפשר אולי לדבר על העצמה הדרגתית של היחס הפורמלי כלפי הברייתות וקובציהן כטקסט סמכותי שאותו יש לפרש באופן עצמאי הדומה לאופן שבו נהגו לפרש את המשנה. אומנם, ברי שהמשנה נשארה הטקסט המרכזי שעל בסיסו נערכו חומרי הדיון והלימוד, אלא שעצם מעמדם של קובצי הברייתות הערוכים כטקסטים נלמדים ומתפרשים על סדרם מערער במידה מסוימת על מעמדה כטקסט היסוד הבלעדי מכל מקום, גם אם נותיר כיווני מחשבה אלה בגדר שאלות 128בבית המדרש האמוראי.פתוחות לעת עתה, העיון כאן מזכיר לנו כי סוגיות הירושלמי אינן עשויות מקשה אחת כפי שנהוג לעיתים להתייחס אליהן, ובין שורותיהן – דווקא בשל גולמיות העריכה המאפיינת חיבור זה – מתגלים לעיתים תהליכים רבי משמעו
AB - במאמר זה התמקדתי במקומן של ברייתות כתשתית הדיון בתלמוד הירושלמי מתוך עיון בשימוש בברייתות בסוגיותיה של מסכת דמאי. מטבען של סוגיות הירושלמי, קשה לפעמים לזהות את הקשרם של רכיבים ולזהות את המבנים של רצפים. אף על פי כן, העיון בסוגיות אלה חשוב ביותר להבנת התופעה וההשלכות שלה על התיאור של תהליכי התגבשות ספרות חז"ל. כפי שהראיתי, כאשר מחדדים את הרזולוציה בעניין זה מסתמן הבדל בין רובדי תלמוד הירושלמי. יש להדגיש: אין חולק על כך שאמוראים מוקדמים מכירים ברייתות, דנים בהן כשלעצמן ומשתמשים בהן כמקור לפירוש המשניות. ואולם, טענתי היא כי שימוש זה נושא אופי מקומי, דהיינו, שהוא יוצא בעיקר מתוך פירוש למשנה העומדת בניגוד לכך, דיוני אמוראים מאוחרים – לדיון או מוסב על ברייתא בודדת באופן עצמאי.ועוד יותר מכך, דיונים אנונימיים בתלמוד המגלים סימני איחור – כוללים שימוש נרחב יותר בחומרי הברייתות ומשמעותי יותר מבחינת התבססות הסוגיה על חומרים אלה.את הפער הזה ביקשתי להדגים באמצעות עיון בארבע הדוגמאות הבולטות מתוך מסכת דמאי שבהן ניכר שימוש אינטנסיבי בחומרי ברייתות, ובייחוד פירוש רצוף של כפי שהראיתי, שימוש מסוג זה אופייני לרובד קובצי ברייתות כרכיב יסודי בסוגיה.התלמוד המאוחר במסכת דמאי, ורק באחד המקרים משולבים בו חכמים לפני דור האמוראים הרביעי. יתרה מזו, בכמה סוגיות רצפי הברייתות והדיון בהם משובצים סביב דיונים אמוראיים מוקדמים יותר שעניינם בפירוש פשטני של המשנה והם אינם ממוקדים בברייתות.ממצא זה זקוק ודאי לביסוס באמצעות בחינה של מסכתות נוספות. אין לשלול את האפשרות שבעריכתן של מסכתות שונות או של סדרים שונים בירושלמי פעלו מנגנונים וכן אין לשלול את האפשרות שקובצי ברייתות בתחומים מסוימים היו ידועים שונים,בתקופה מוקדמת יותר מאחרים ובהתאם לכך זכו לפרשנות עשירה ומבוססת יותר אף על פי כן, הסוגיות במסכת דמאי מספקות מדגם לא מבוטל, והתמונה העולה מהן שונה מאוד מזו המקובלת במחקר שלפיה סוגיות הירושלמי מבוססות על שלדי פרשנות של ברייתות ביחס למשנה שעל גביהן נוסף חומר אמוראי. לפי השחזור המוצג כאן – של הדוגמאות שבהן ניכר שימוש אינטנסיבי בברייתות – הציר הכרונולוגי מורכב יותר, ואפשר לתארו בכיוון הפוך. במקרים אלה החומר האמוראי הקדום – ולא הברייתות – הוא שלד הסוגיה המפרש את המשנה, וחומרי הברייתות, שהתפרשו בידי אמוראים מאוחרים יותר, הם הנוספים על גביו.במבט רחב יותר, תמונה ראשונית זו מעוררת שאלות בדבר תהליכי הלימוד בבית המדרש האמוראי בשלבים הראשונים לאחר חתימת המשנה. רוצה לומר, אם נוכל לבסס את הלימוד השיטתי של ברייתות כמאפיין של הרובד המאוחר בירושלמי, יוכל התהליך הטקסטואלי הזה ללמד, לכאורה, על שינוי במוקד הלימוד בישיבות האמוראים בארץ ישראל, גם אם אין בו כדי ללמד על איחורם הכללי של קובצי הברייתות או התוספתא. במסגרת תהליך זה אפשר אולי לדבר על העצמה הדרגתית של היחס הפורמלי כלפי הברייתות וקובציהן כטקסט סמכותי שאותו יש לפרש באופן עצמאי הדומה לאופן שבו נהגו לפרש את המשנה. אומנם, ברי שהמשנה נשארה הטקסט המרכזי שעל בסיסו נערכו חומרי הדיון והלימוד, אלא שעצם מעמדם של קובצי הברייתות הערוכים כטקסטים נלמדים ומתפרשים על סדרם מערער במידה מסוימת על מעמדה כטקסט היסוד הבלעדי מכל מקום, גם אם נותיר כיווני מחשבה אלה בגדר שאלות 128בבית המדרש האמוראי.פתוחות לעת עתה, העיון כאן מזכיר לנו כי סוגיות הירושלמי אינן עשויות מקשה אחת כפי שנהוג לעיתים להתייחס אליהן, ובין שורותיהן – דווקא בשל גולמיות העריכה המאפיינת חיבור זה – מתגלים לעיתים תהליכים רבי משמעו
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,000397486
M3 - מאמר
SN - 0334-6986
VL - לו
SP - 47
EP - 87
JO - סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה
JF - סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה
ER -