Abstract
מאז ראשית המאה ה־21 צומחת בעולם האקדמי תנועת מחאה המבקשת להילחם בכוחו הרודני של האימפקט פקטור ( impact factor, IF), אותו מספר מבוסס ציטוטים המוצמד לכותרתו של כל כתב עת ומשקף, לכאורה, את חשיבותו ואת יוקרתו. מובילי המחאה - ובהם חתני וכלות פרס נובל, מדענים מובילים ועורכים לשעבר של כתבי עת דוגמת Science - טוענים בעשרות מאמרים ובלוגים כי המרוץ להעלאת האימפקט פקטור של כתב העת משחית את המדע. השילוב בין "נתונים גדולים" - היכולת הסטטיסטית לאמוד כמותית את מספר הציטוטים שכתב עת זוכה לו, או אפילו מאמר ספציפי - ובין ביורוקרטיות קטנות, שברוח האידאולוגיה הניאו־ליברלית מעריכות עשייה אקדמית בעיקר לפי מידת הפופולריות שלה ולפי ניצחונה בתחרות יוקרה ערטילאית כלשהי, יוצר עבור הסוציולוגיה בישראל, כמו בחלקים ניכרים אחרים בעולם, מרחב מוגבל של עשייה מחקרית שאינה מאפשרת הבנה מעמיקה ומורכבת של העולם שאנו חיים בו ושל השינויים המתחוללים בו.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 33-35 |
| Number of pages | 3 |
| Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
| Volume | 19 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2018 |
IHP publications
- IHP publications
- Bibliometrics
- Periodicals
- Quality assurance
- Science publishing
- Social sciences -- Research
- Sociology
- Standardization