בין נתונים גדולים לביורוקרטיות קטנות: מדדים בינלאומיים וגבולות הידע הסוציולוגי על ישראל

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

מאז ראשית המאה ה־21 צומחת בעולם האקדמי תנועת מחאה המבקשת להילחם בכוחו הרודני של האימפקט פקטור ( impact factor, IF), אותו מספר מבוסס ציטוטים המוצמד לכותרתו של כל כתב עת ומשקף, לכאורה, את חשיבותו ואת יוקרתו. מובילי המחאה - ובהם חתני וכלות פרס נובל, מדענים מובילים ועורכים לשעבר של כתבי עת דוגמת Science - טוענים בעשרות מאמרים ובלוגים כי המרוץ להעלאת האימפקט פקטור של כתב העת משחית את המדע. השילוב בין "נתונים גדולים" - היכולת הסטטיסטית לאמוד כמותית את מספר הציטוטים שכתב עת זוכה לו, או אפילו מאמר ספציפי - ובין ביורוקרטיות קטנות, שברוח האידאולוגיה הניאו־ליברלית מעריכות עשייה אקדמית בעיקר לפי מידת הפופולריות שלה ולפי ניצחונה בתחרות יוקרה ערטילאית כלשהי, יוצר עבור הסוציולוגיה בישראל, כמו בחלקים ניכרים אחרים בעולם, מרחב מוגבל של עשייה מחקרית שאינה מאפשרת הבנה מעמיקה ומורכבת של העולם שאנו חיים בו ושל השינויים המתחוללים בו.
Original languageHebrew
Pages (from-to)33-35
Number of pages3
Journalסוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית
Volume19
Issue number2
StatePublished - 2018

IHP publications

  • IHP publications
  • Bibliometrics
  • Periodicals
  • Quality assurance
  • Science publishing
  • Social sciences -- Research
  • Sociology
  • Standardization
  • ביבליומטריקה
  • כתבי-עת
  • מדדי איכות
  • מחקר במדעי החברה
  • סוציולוגיה
  • פרסומים מדעיים

Cite this