@book{e4d29b6a9ff544208e143e90cdbfd2a3,
title = "ביקורת חוקתית: התפתחות, דגמים והצעה לעיגון הביקורת השיפוטית בישראל",
abstract = "'מאז {"}המהפכה החוקתית{"} ניצבת שאלת הביקורת החוקתית בבית המשפטבמוקד דיון ציבורי, אקדמי ופוליטי. מחקר זה בוחן את ההתפתחות הגלובליתשל הביקורת החוקתית, את הכתיבה התאורטית בנושא ואת המודלים הקיימיםבעולם כדי לענות על השאלות שלהלן:מהו המודל הראוי לישראל? באיזה הרכב ראוי לפסול חקיקה של הכנסת? האם ישמקום לאמץ {"}פסקת התגברות{"}? האם ראוי לשנות את שיטת בחירת השופטים אולצמצם את זכות העמידה בבג{"}ץ?מחקר המדיניות מציע מודל חדש לביקורת חוקתית בישראל שלפיו סמכותהביקורת החוקתית תעוגן מפורשות אך תיוחד לבית המשפט העליון. עיצובמרכיבי הסמכות ייצור איזון כוחות חדש בין הרשויות באופן שיאפשר לביתהמשפט לבצע את תפקידו אך להפעיל את סעד בטלות החקיקה – {"}נשק יוםהדין{"} – רק בהרכב מורחב של לפחות תשעה שופטים ורק כאשר יש הסכמה רחבהברוב מיוחד של שני שלישים מתוך ההרכב המורחב. בהיעדר רוב מיוחד יוכל רוברגיל להכריז על {"}אי־התאמה חוקתית{"} ולהחזיר את החוק לדיון בכנסת.הצעה זו עדיפה ממודלים אחרים מסוג {"}פסקת התגברות{"} או {"}אי־שפיטות{"} שלנושאי דת ומדינה. בהיעדר מנגנוני איזון ובלימה מספקים יש לשמור על ביקורתחוקתית כשכבת הגנה הכרחית על חוקי היסוד וזכויות האדם.המודל המוצע מבקש לקדם דיאלוג בין הרשויות, לחזק את מנגנוני ... [long field truncated]",
author = "יניב רוזנאי and מרדכי קרמניצר and יובל שני",
editor = "קרן גליקליך",
note = "'{"}כיצד התפתחה הביקורת החוקתית? אילו מודלים קיימים בעולם ומה המודל הראוי לישראל? באיזה הרכב ראוי לפסול חקיקה של הכנסת? האם ראוי לאמץ {"}פסקת התגברות{"}?'.",
year = "2021",
language = "עברית",
series = "מחקר מדיניות",
publisher = "המכון הישראלי לדמוקרטיה",
}