Abstract
בריטניה הייתה חלק מקואליציית המדינות אשר פלשו לעיראק בשנת 2003, והיא הייתה מעורבת בפעולות צבאיות במדינה עד שנת 2009, שבמהלכה עזבו כוחותיה את עיראק. חלפו אמנם כשש שנים מאז יציאת בריטניה מעיראק, אך בבריטניה מתנהלים עדיין הליכים משפטיים רבים, לעתים גם בבית הדין האירופי לזכויות אדם, בעניין היקף חובותיה של בריטניה בגין נזקים בגוף וברכוש שנגרמו מפעולותיה הצבאיות. מרבית התביעות עוסקות בטענות ליחס בלתי אנושי ומשפיל או עינויים, בכליאה בלתי חוקית או בהריגת אזרחים עיראקים על ידי כוחות הביטחון הבריטיים. בחלק מהתביעות נדרשת בריטניה לחקור הפרות לכאורה של המשפט הבינלאומי ההומניטרי או של דיני זכויות האדם הבינלאומיים. סוג אחר של תביעות הוא תביעות פרטיות לפיצויים כנגד ממשלת בריטניה. עד היום הוגשו מעל 1,000 תביעות לפיצויים, ורובן טרם הוכרעו. על רקע זה התבקש בית המשפט הגבוה לצדק בבריטניה להכריע אם בריטניה מחויבת לחקור פעולות צבאיות שהתרחשו מחוץ לשטחה, כאשר מדובר במדינות שלא ברור אם חלה עליהן האמנה האירופית להגנה על זכויות אדם וחירויות יסוד (להלן: האמנה האירופית). במאמר זה נסקור את עיקרי החלטת בית המשפט הגבוה לצדק ונתייחס גם למצב בישראל. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Journal | טרור ודמוקרטיה |
| State | Published - 2015 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 16 Peace, Justice and Strong Institutions
IHP publications
- IHP publications
- Law -- Great Britain
- International law
- Human rights
- Investigations
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver