Abstract
מוצגים קטעים הקצרים שנכתבו על ידי מבקר הקולנוע בלה באלאז', הלקוחים משני ספריו הראשונים "האדם הנראה (1924) ו"רוח הקולנוע" (1930), והמדגישים בעיקר את ניסיונו לייחד את הקולנוע כמדיום שיכול ליצור את השינוי הפוליטי-תרבותי שאליו שאף. אף שנקודת המוצא של באלאז’ היתה מרקסיסטית, אבחנותיו האסתטיות בנוגע לטבעו של הקולנוע ולאופן המורכב שבו יכול המדיום לדון בתפיסות עולם שונות ולהעביר מסרים פוליטיים בלי לפגוע בערכו כמוצר בידורי היו להנחות יסוד לניתוח "טקסטים" קולנועיים. הקטעים המובאים כאן, המפורסמים לראשונה בעברית, מאפשרים לטעום מתפיסתו הייחודית של באלאז’ ומהאופקים שתפיסה זו פותחת בפני חוקרי קולנוע. הקטע הראשון עוסק בדרמטורגיה של הקולנוע. אם הקולנוע הוא אמנות בפני עצמה, שיש לה אסתטיקה משלה, הרי הוא אמור להיבדל מכל האמנויות האחרות. ביסוד מהותה של כל תופעה נמצא הייחוד שלה, והוא אשר מצדיק את קיומה. דרך תיאור שונותה מגיעים לתיאור הכי טוב של ייחודה. ובכן, אנו רוצים לגדור את אמנות הקולנוע ביחס לתחומים הסמוכים לה, ובכך לתת תוקף לאוטונומיות שלה. יותר מכל דבר אחר, יש נטייה לראות בקולנוע ילד בעייתי, סורר ומורה, של התיאטרון, מעין תיאטרון מנוון שסרח, תחליף זול לתיאטרון, כזה שהיחס בינו ובין אמנות הבמה האמיתית הוא בערך כמו היחס בין רפרודוקציה מצולמת והמקור שלה, הציור. בשני המקרים – כך נראה – סיפורי בדים מוצגים על ידי שחקנים. הקטע השני המוצג עוסק ברוח הקולנוע שהיא רוח הקִדמה. רוח זו מייעדת את הקולנוע להיות אמנותו של העם, של עם העולם. ואם יבוא יום וייווצר דבר כזה, עם העולם, הוא ימצא את הקולנוע מוכן לשמש כטכניקת ביטוי המתאימה לרוחו.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 3-20 |
Number of pages | 18 |
Journal | סליל |
Volume | 12 |
State | Published - 2017 |
IHP publications
- IHP publications
- Balázs, Béla -- 1884-1949
- Motion pictures
- Narration in literature