Abstract
בתחילת המאה ה-21 הציגו תומכי גישת השיקום מחקרים רבים שהראו באופן חד-משמעי כי תוכניות השיקום והטיפול במערכות תיקון מצליחות להפחית את שיעורי הרצידיביזם. אשרו הלגיטימיות של גישת השיקום בקרב מקבלי ההחלטות , העביר את הדיון בפרקטיקת השיקום מההנחה שלפיה "דבר אינו עובד" לבחינת השאלה "מה עובד הכי טוב? " בשיקום עוברי חוק. בד בבד היחלו כמה מתומכי גישת השיקום לברך את הדרך שבה התפתחה גישת השיקום לבקר את הדרך שבה התפתחה גישת השיקום, טענו כי ההתמקדות בהפחתת סיכונים לחברה הובילה לפיתוח תוכניות שיקום שמתמקדות בניהול סיכונים ותיקון חולשות אגב הזנחת היבטים טיפוליים שיוצרים את הבסיס לחדילה משפיעה. ביקורת זו הובילה ליצירת מודל שיקום חלופי - "מושל החיים הטובים" (GLM – Good Lives Model), שמתמקד בפתיוח חוזקות , בפוטנציאל צמיחה אישית, במוטיבציה פנימית ובזהות עצמית פרו-סוציאלית. המאמר הנוכחי מציג את מסגרת העבודה של מודל החיים הטובים. החלק הראשון של המאמר סוקר את מסגרת העבודה של המודל; החלק השני מפרט את מסגרת העבודה הפרקטית של מודל החיים הטובים; החלק השלישי סוקר את הסטטוס האמפירי של המודל. כמפורט בחלק המסכם של המאמר, המודל מתווה מסגרת לגיטימית לשיקום במערכות תקון, אךל האתגר המרכזי של תומכיו הוא להראות מחקרי הערכה אמפיריים המצביעים על כך שתוכניות שמתבססות עליו מצליחות להשיג את יעדיהן השיקומיים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | שיקום עוברי חוק: תיאוריה ויישום |
| Editors | אתי אלישע, ענת זליג, אורי תימור |
| Place of Publication | אשקלון |
| Publisher | המכללה האקדמית אשקלון |
| Pages | 31-48 |
| Number of pages | 18 |
| State | Published - 2022 |
IHP publications
- IHP publications
- Criminals -- Rehabilitation
- Recidivism
- Evidence-based dentistry
- Evidence-based medicine
- Evidence-based nursing
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver