דבר העורך: ארכיון זה שאינו אחד

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

הארכיון הוא נייר לקמוס לשינויים שחלו בחשיבה הביקורתית במאה האחרונה. מנמל הבית של המחקר ההיסטורי והביוגרפי הקלאסי ושל גישות פילולוגיות־גנטיות (לשון גֵנֵזיס, התחקות על היווצרות היצירה) הפך הארכיון מטפורה לתת־מודע, למודחק ולמצונזר של התרבות ושל הפרט – בעיקר מאז חיבורו של ז'אק דרידה "מחלת הארכיב" (1995). בהמשך נתפס הארכיון כחלופה פוסט־מודרנית במורכבותה וברב־ממדיותה לסדר ולקאנון של המודרנה. בעוד הארכיון הצטייר במשך מאות בשנים כגוף ידע ניטרלי ואותנטי, הרי הפוסט־מודרניזם ערער תפיסה זו והציג את הארכיון כאתר של כוח שרוחשות בו אידיאולוגיות המבנות את הזיכרון, ולא פחות מכך – את השִׁכחה. האקלים הפוסט־פוסט־מודרני, לעומת זאת, מעודד במובנים רבים את השיבה אל הארכיון: דומה שבתנועת המטוטלת המתמדת בין טקסט לקונטקסט קרובה כעת הכף – אשר נטתה עד העשורים האחרונים אל התאוריה – דווקא אל הארכיון, שקודם לכן נדחק ונדחה מפניה (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)5-7
Number of pages3
Journalמוזה: כתב עת שפיט במדעי הרוח
Volume6
StatePublished - 2023

IHP publications

  • IHP publications
  • ארכיונים
  • Archives

Cite this