Abstract
בעוד שהתיאטרון משתמש באמנות הקולנוע כדי להעשיר את הייצוג הבימתי, עושה הקולנוע האוונגרדי שימוש מסוגנן במוסכמות הדרמטיות כדי להעמיק את אמירתו. הבמאי לארס פון-טרייר מציג בסרטו "דוגוויל", מעין מחזה מוסר ניהיליסטי. סרטו בנוי במסגרת צורנית הרוויה בטון דתי-נוצרי, אך הנצרות שבה מועמדת על ראשה. וכך, מוסר ההשכל של המשל עמו אנו אמורים לצאת מן הצפייה בסרט, הוא בעצם אוקסימורון. (תקציר מתוך המאמר).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 30-35 |
| Number of pages | 6 |
| Journal | תיאטרון: רבעון לתיאטרון עכשווי |
| Volume | 16 |
| State | Published - 2005 |
IHP publications
- IHP publications