Abstract
החברה הישראלית - המורכבת ברובה הגדול משבטים מתנכרים ואלימים, מתבדלים ומסתגרים, הדוברים שפות של קבוצות החשות כעס, השפלה ועלבון, רדיפה, קיפוח, נישול וניכור גדלים והולכים, ובנויה ממחיצות-מחיצות של קבוצות המתבצרות בכאבן המשותף ומתנכרות למכאובי זולתם - לא השכילה ליצור חברה אזרחית פלורליסטית שהפרידה בין דת למדינה והבטיחה את שוויונם וחירותם של כל בניה ובנותיה. היא כשלה בניסיון ליצור שפה הומניסטית-דמוקרטית-ליברלית-שיוויונית משותפת, כשם שלא השכילה לכונן ערכי יסוד משותפים או מכנה משותף אזרחי בין תושביה המשוסעים והמפולגים. המאמר נכתב כתגובה לתערוכה הראשונה של המחלקה האתנוגרפית במוזיאון של העכשווי.(מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | המחלקה האתנוגרפית של המוזיאון של העכשווי |
| Editors | לאה מאואס, דיאגו רוטמן |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | העמותה - המרכז לאמנות ומחקר העמותה בבית הנסן |
| Pages | 209-228 |
| Number of pages | 20 |
| State | Published - 2017 |
IHP publications
- IHP publications
- Israel -- Ethnic relations
- Deprivation (Psychology)
- Discrimination
- Social isolation
- Art -- Exhibitions
DanaCode
- DanaCode
- 080001230019
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver