דיני תחרות בהקשר הנאמנות: בין נהנים, רוכשים ונושים

ברשימה זו אעסוק באחד מהיבטיו הבעייתיים של משטר הנאמנות הישראלי: ההוראות הסותרות שבחוק באשר לאופן בו יש להכריע בתחרויות זכויות העלולות להיווצר בין הצדדים השונים לנאמנות לבין צדדים זרים לנאמנות. הצדדים לנאמנות ומסביבה רבים. ביניהם היוצר, הנאמן, הנהנה, מגן הנאמנות, מי שמונה לאכוף על הנאמן את חובותיו בלא שהוקצתה לו זכות הנאה (בעלי תפקיד כאלה מכונים enforcers) ובעלי תפקידים נוספים, כיד הדמיון הטובה על מנסחי כתבי נאמנות. כל אחד מצדדים אלה יכול להקיף מספר בלתי מוגבל של פרטים או יישויות, במקביל או אלה לאחר אלה. לכל אחד מהם נושים משלו, וגם לכיס העושר הנפרד של הנאמנות נושים משלו. כל אחד מהם עשוי גם להעביר את זכויותיו וכוחותיו שלפי כתב הנאמנות או הדין לאחרים, בתמורה או שלא בתמורה. כמותם הגדולה של הצדדים לנאמנות ואלה שמסביבה יוצרת פוטנציאל עשיר להתנגשויות ולתחרויות זכויות. קוצר היריעה של רשימה זו אינו מאפשר דיון בכל סוגי תחרויות הזכויות המתרחשים בהקשר הנאמנות. לאחר שאדון בפשוטו של חוק הנאמנות באשר להגנה על זכויות הנהנה מפני מתחרים שונים, אעסוק ביתר הרחבה בשלושה מקרים של תחרות כזו: בין הנהנה לנושה פרטי של הנאמן (מי שנשייתו אינה נובעת מפעולות הנאמן בכושר ככזה); בין הנאמן, הנהנה, ונושה הנאמן במסגרת פעילותו כנאמן; ובין הנהנה לרוכש רכוש הכפוף לנאמנות מהנאמן, כאשר המכר הוא הפרה של חובות הנאמן. (מתוך המאמר)