Abstract
מאמר זה מנתח את ההשלכות של הנחיה בדבר הגבלת יחס החוב הציבורי לתוצר - למשל ליחס של 0.6, שנקבע באמנת מסטריכט - המלווה בקנס על אי-מילויה, וזאת במסגרת מודל לניהול אופטימלי של מדיניות פיסקלית. המסלולים הדינמיים של החוב הציבורי, שיעור המס וההוצאה הממשלתית מושפעים כאן מלוח זמנים שנקבע לאכיפת ההנחיה. המודל חוזה שיעור מס גבוה והוצאה ממשלתית נמוכה לפני התאריך שנקבע לאכיפה, וכן ירידה הדרגתית של שיעור המס ועלייה הדרגתית של ההוצאה הממשלתית החל מתאריך זה. המודל בא לסייע בהבנתן של תופעות פיסקליות שאפיינו במהלך שנות התשעים שלוש מדינות בעלות חוב ציבורי גדול - בלגיה, איטליה וישראל
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 23-38 |
| Number of pages | 16 |
| Journal | סקר בנק ישראל |
| Volume | 75 |
| State | Published - 2003 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 17 Partnerships for the Goals
IHP publications
- IHP publications
- Debt
- Debts, Public
- Economic policy
- Fiscal policy
- Israel -- Economic conditions
- Taxation
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver