דמיון ומציאות בחקר ראשית הקבלה: פירוש "ספר יצירה" המיוחס לר' יצחק סגי נהור ותולדותיו בקבלה ובמחקר

מאמר זה דן בשחזור ההיסטורי־כרונולוגי, הטקסטואלי והמושגי של תולדות ראשית הקבלה, התהוותה והתפשטותה, שחזור אשר באמצעותו הלך ונבנה סיפר־העל השליט עד היום בשדה המחקר. על יסוד ההיסטוריוגרפיה הקבלית המאוחרת נתקבל במחקר במאה העשרים תיאור מעבר הקבלה מידי קומץ בעלי סוד שפעלו בפרובנס ובלנגדוק אל מרכזים שונים שקמו בחצי האי האיברי החל במחצית הראשונה של המאה השלוש עשרה. תיאור זה נותר על כנו ולא נזנח, אם כי הועלו הצעות לשכללו ולהעשירו. במוקד המאמר ניצב העיון בתולדות הפירוש ל'ספר יצירה' שיוחס לר' יצחק סגי נהור –כינויו של ר' יצחק בן הראב"ד במקורות מאוחרים. המחקר התבסס על פירוש זה לא רק לשם תיאור תולדות התהוותה הרעיונית והתגבשותה הספרותית של הקבלה בידי בעלי הסוד בפרובנס ולשם בירור תפקידו הראשי כביכול של ר' יצחק בתהליכים אלה, אלא אף כדי לשחזר שיטות, רעיונות ומקורות ששויכו לבעלי הסוד הפרובנסלים. בעזרת ראיות רבות, המבוססות על שימוש בשיטות מחקר שונות, מחבר המאמר שומט את הבסיס לזיהויו ולייחוסו של הפירוש ל'ספר יצירה'. מתוך בחינה מדוקדקת של פירוש עלום זה ושל תולדותיו נחשפת במאמר הצבתו המלאכותית והאנכרוניסטית כחיבור הראשון שיצא מתחת ידם של ראשוני המקובלים וכתשתית שממנה הלכה והתפתחה הקבלה בראשיתה. הדיון המסועף בסוגיה מרכזית זו ממחיש את צירופן של הנחות היסטוריות כבדות משקל בלא ביסוס היסטורי מספק; צירוף זה נסמך על שחזור מוטעה של המצע הביבליוגרפי של ראשית הקבלה, על היצמדות לתמונה היסטוריוגרפית לא הכרחית ובלתי מוכחת – שבבסיסה אינה אלא סיפור מסורתי שהתפתח בחוגי בעלי הקבלה בתקופה מאוחרת ולאורך דורות – ומעל הכול על בירור פרשני רב יומרה ותושייה של גופי רעיונות, שהתבסס יותר מכול על נטייה קדומה לראות את מקורם במושגים ובדגמי מחשבה ניאופלטוניים בהגות הנוצרית בימי הביניים. (מתוך המאמר)