האוטוביוגרפיה של המלך הורדוס

אין בידי החוקרים כי אם התייחסות אחת ויחידה אל האוטוביוגרפיה של הורדוס על ידי פלאוויוס יוספוס. לאחר שיוספוס מסר את גירסתו של המלך על הוצאתו להורג של יוחנן הורקנוס השני, הכהן הגדול לשעבר, הוא הוסיף מיד, שגרסה זאת לא זכתה לאמון. זאת ועוד, מן הקטע ומהקשרו ברור שיוספוס הביא אותו מיד שניה, בתיווכו של ניקולאוס איש דמשק, המקור העיקרי בחלק זה של קדמוניות היהודים. ניקולאוס חיבר לדבריו את ההיסטוריה האוניברסלית שלו בעידודו של הורדוס ולפיכך אין כל ספק שהשתמש לצורך זה באוטוביוגרפיה של הורדוס. תמיכה עקיפה מקבלת סברה זו מסברה אחרת, מבוססת היטב, לפיה שימשה האוטוביוגרפיה של אוגוסטוס כמקור עיקרי לביוגרפיה שלו, אותה חיבר ניקולאוס. למרות השתמרותו של קטע אחד ויחיד מחיבורו של הורדוס, נראה שניתן ללמוד רבות, מעצם קיומו ומן המעט שהקטע האמור מכיל, על המלך ועל מקומו בעולמו, החלק המזרחי דובר היוונית של האימפריה הרומית.