האינטרס הציבורי והדמוקרטיה: בין משילות לממשלתיות

חוק הלאום, פסקת ההתגברות וחוק היועמשים הם רק הסמלים במאבק על שינוי מבני עמוק בדמוקרטיה הישראלית בעשור האחרון. ואולם כיצד הם משנים את תפיסת השלטון בישראל, את האיזונים והבלמים בין הרשויות ואת הגישה לשלטון החוק בקרב על דמותה של המדינה? כיצד הם קשורים למושג המשילות ולישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית?

הספר משילות או דמוקרטיה? מציע ניתוח מגוון של בכירי המערכת הציבורית והאקדמית במצבה של הדמוקרטיה בישראל על אודות הקשר בין תפיסת המשילות ומודל הדמוקרטיה שהיא מייצרת. בישראל הדיון אינו במשילות אלא למעשה בממשלתיות – חיזוקה של הרשות המבצעת אל מול הכנסת, מערכת המשפט, שירות המדינה והתקשורת הציבורית. ריכוז העוצמה בידי הממשלה מוצדק בטענה שהיא המייצגת הבלעדית של האינטרס הציבורי של כלל אזרחי ישראל. אבל ריכוז הכוח והמשאבים בידי קואליציה שמייצגת את האינטרסים הפרטיקולריים של המפלגות המרכיבות אותה ואת הרוב (היהודי) בלבד עשוי להיות בעייתי. זאת ועוד, נדמה שתפיסת ממשלתיות זו שמה לה למטרה לעשות דה-לגיטימציה של הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה, גורמי האכיפה והחוק, ושומרי הסף של הדמוקרטיה, שכן שריה, ובראשם ראש הממשלה, נלחמים נגד מה שהם מכנים שלטון הפקידים, שלטון היועצים והחונטה המשפטית. האם הממשלתיות מצמצמת את המרחב הדמוקרטי?

תפיסת האינטרס הציבורי מחייבת איזון בין הייצוג של נבחרי הציבור לבין המערכת הישראלית שנשענת על עקרונות היותה מדינה יהודית ודמוקרטית. המתח המובנה והדיון מייצרים דרכים לעצב מחדש את האינטרס הציבורי בממשק שבין הפוליטיקאים לאנשי המקצוע. הספר שלפניכם מבקש למצב את הוויכוח על הטענה ביחס לתום עידן המקצועיות (של שירות המדינה, המערכת המשפטית והתקשורת הציבורית), כלומר טענת המדינה העמוקה או מדינת הצללים, כחלק מהמאבק האידיאולוגי על דמותה של הדמוקרטיה בישראל ותפקיד המשילות, ולא הממשלתיות בלבד, בתוכה.