TY - BOOK
T1 - האישה, הדת והמוסר
T2 - אתגרי הפמיניזם בעולם הערבי בן זמננו
AU - אלסעדאוי, נואל
AU - עזת, הבה ראוף
A2 - שחם, רון
A2 - שחם, רון
PY - 2024
Y1 - 2024
N2 - "הספר האישה, הדת והמוסר הוא עימות בין שתי פנימיסטיות מצריות שנערך במפנה המאה ה-21. המתעמתת הראשונה, הסופרת הידועה נואל אל-סעדאוי (2021-1931), בעלת השקפה קומוניסטית, ייסדה את "הפמיניזם המיני" בשנות ה-70 של המאה ה-20. אל-סעדאוי תולה את קיפוח הנשים, ובעיקר את ההתייחסות לאישה כאובייקט מיני שהטוהר של כלל החברה תלוי בהתנהגותה, במשטר המעמדי-פטריאכלי. משטר זה נוסד לדבריה עם הולדת העבדות והוא הקרין על עמדת האסלאם כלפי נשים. לטענתה, הכוחות הקולוניאליסטיים הקפיטליסטיים בני-זמננו חוברים לתנועות האסלאם הפוליטי המבקשות לנשל נשים מההישגים שצברו, למשל הזכות להשתתף בשוק העבודה וכן בחיים הציבוריים. המתעמתת השנייה היא חוקרת מדע המדינה, הבה ראוף עזת (ילידת 1965) המייצגת את "הפנימיזם האסלאמי". היא טוענת כי המודרנה שדגלה בהפרדת הדת מן המדינה הביאה להשתלטות היחסיות המוסרית, המעמידה את הפרט מעל לסולידריות החברתית ובכך גורמת למשבר חברתי-מוסרי עמוק. את הפתרון למשבר היא רואה בשיבה אל ערכי המשפחה האסלאמית. הגבר נדרש ליטול על עצמו מחדש אחריות למשפחתו ולתפקד במסגרתה בשיתוף פעולה ובהתייעצות עם אשתו, בדומה לחובת השליט להתייעץ עם נתיניו (שורא). פתרון זה מנוגד לזה המוצע על ידי אל-סעדאוי, הקוראת להרחיב את אפשרויות האישה להגשים את עצמה ולממש את מאווייה. העימות חושף את פניו המגוונות של הפמיניזם הערבי בן-זמננו, את התמורה שחוללה עליית האסלאם הפוליטי ברבע האחרון של המאה ה-20 בשיח הפנימיסטי ואת המאבק הבין-דורי המתרחש בו. מלבד העניין בפנימיזם ערבי, הספר מזמין מבט משווה גם על פמיניזם יהודי, שכן יש קווי דמיון לא מעטים בין התפיסה האסלאמית של עיזת לזו היהודית, המיוצגת למשל על ידי ארגון "קולך". לספר מצורף מבוא היסטורי מקיף וכן אפילוג מאת המתרגם, רון שחם, פרופ' (אמריטוס) בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו מתמקדים במשפט המוסלמי, בדיני המשפחה ובתמורות שחלו בהם בעידן המודרני." -- מעטפת אחורית.
AB - "הספר האישה, הדת והמוסר הוא עימות בין שתי פנימיסטיות מצריות שנערך במפנה המאה ה-21. המתעמתת הראשונה, הסופרת הידועה נואל אל-סעדאוי (2021-1931), בעלת השקפה קומוניסטית, ייסדה את "הפמיניזם המיני" בשנות ה-70 של המאה ה-20. אל-סעדאוי תולה את קיפוח הנשים, ובעיקר את ההתייחסות לאישה כאובייקט מיני שהטוהר של כלל החברה תלוי בהתנהגותה, במשטר המעמדי-פטריאכלי. משטר זה נוסד לדבריה עם הולדת העבדות והוא הקרין על עמדת האסלאם כלפי נשים. לטענתה, הכוחות הקולוניאליסטיים הקפיטליסטיים בני-זמננו חוברים לתנועות האסלאם הפוליטי המבקשות לנשל נשים מההישגים שצברו, למשל הזכות להשתתף בשוק העבודה וכן בחיים הציבוריים. המתעמתת השנייה היא חוקרת מדע המדינה, הבה ראוף עזת (ילידת 1965) המייצגת את "הפנימיזם האסלאמי". היא טוענת כי המודרנה שדגלה בהפרדת הדת מן המדינה הביאה להשתלטות היחסיות המוסרית, המעמידה את הפרט מעל לסולידריות החברתית ובכך גורמת למשבר חברתי-מוסרי עמוק. את הפתרון למשבר היא רואה בשיבה אל ערכי המשפחה האסלאמית. הגבר נדרש ליטול על עצמו מחדש אחריות למשפחתו ולתפקד במסגרתה בשיתוף פעולה ובהתייעצות עם אשתו, בדומה לחובת השליט להתייעץ עם נתיניו (שורא). פתרון זה מנוגד לזה המוצע על ידי אל-סעדאוי, הקוראת להרחיב את אפשרויות האישה להגשים את עצמה ולממש את מאווייה. העימות חושף את פניו המגוונות של הפמיניזם הערבי בן-זמננו, את התמורה שחוללה עליית האסלאם הפוליטי ברבע האחרון של המאה ה-20 בשיח הפנימיסטי ואת המאבק הבין-דורי המתרחש בו. מלבד העניין בפנימיזם ערבי, הספר מזמין מבט משווה גם על פמיניזם יהודי, שכן יש קווי דמיון לא מעטים בין התפיסה האסלאמית של עיזת לזו היהודית, המיוצגת למשל על ידי ארגון "קולך". לספר מצורף מבוא היסטורי מקיף וכן אפילוג מאת המתרגם, רון שחם, פרופ' (אמריטוס) בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו מתמקדים במשפט המוסלמי, בדיני המשפחה ובתמורות שחלו בהם בעידן המודרני." -- מעטפת אחורית.
M3 - ספר
SN - 9789659302864
SN - 9789659302871
T3 - סדרת נהדה
BT - האישה, הדת והמוסר
PB - האקדמיה ללשון הערבית
CY - חיפה
ER -