Abstract
כשאנו חוקרים טקסטים מתרבויות רחוקות עשויה להתעורר השאלה אם קטגוריות הסיווג המשמשות אותנו בדיון על תרבותנו הולמות את הדיון על אותו עולם זר. העבר, כפי שנהוג לומר, ובייחוד העבר הרחוק, הוא ארץ נכרייה. אפשר אם כך לשאול את אותה שאלה בשינוי: מה בדבר התאמתן של קטגוריות מן השיח המחקרי העכשווי לעבר. ההרמנויטיקה כענף של דעת עוסקת בין היתר בשאלת הריחוק והקרבה של נקודות התצפית הפרשניות בין העבר שבו נוצרו הטקסטים ובין ההווה שבו אנו מפרשים אותם. צורה מיוחדת של העמדת שאלה זו, שתעמוד במרכז הדיון היא: האם היוצרים בתקופה הקדומה המשיגו ברמת מודעות כלשהי את הקטגוריה התרבותית המשמשת אותנו אף שלא השתמשו בהכרח במינוח המקובל עלינו לתיאורה? המאמר מתמקד בבחינת קטגוריה תרבותית שאובחנה וקיבלה את שמה רק במאה ה-19: הפולקלור. הגוף הטקסטואלי שבו תיבדק ישימותו של מושג הפולקלור באופן שתואר לעיל הוא ספרות חז"ל. המחברת תבחן אם בטקסטים של חז"ל נחשפת התייחסות פנים-טקסטואלית לקטגוריה של הפולקלור. להלן יידונו הסיפורים על חנינא בן דוסא ומשפחתו בתוך הפרק השלישי של מסכת תענית בתלמוד הבבלי. במרכז הדיון תעמוד השאלה: האם ליוצרי התלמוד הבבלי הייתה מודעות סוגתית לתחום יצירה ייחודית, הפולקלור?, האם היו מודעים לפולקלור כצורה מיוחדת של יצירה? (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | היגיון ליונה (קובץ בעריכת יהושע לוינסון, יעקב אלבוים וגלית חזן-רוקם) |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית |
| Pages | 199-229 |
| Number of pages | 31 |
| ISBN (Print) | 9654932865 |
| State | Published - 2006 |
IHP publications
- IHP publications
- Folk literature
- Folklore
- Miracles
- Rabbinical literature
- Tales
- Talmud Bavli -- Ta'anit