Abstract
במאמר זה נבחנים ייצוגי מות האם באמנות של המחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה כביטוי לחווית ה'אלביתי' (Das Unheimliche) שנדונה בראשית המאה העשרים בכתביהם של ארנסט ינטש וזיגמונד פרויד. הנחת היסוד שלי היא שנכונותן של תיאוריות נבחנת דווקא ביצירות שנעשו לפני כתיבתן. לשם כך נדונה אחת היצירות האחרונות שתיארו את הנושא, 'הרעב' מ-1850 של הצייר הראליסט הצרפתי ז'ול ברטון (Breton), שנהרסה במלחמת העולם השנייה וכיום היא מוכרת רק מתצלומים. חרף העובדה שיצירה זו ביטאה הדחקות וחרדות אישיות, אין המאמר מתמקד בלא-מודע האישי של ז'ול ברטון, אלא בלא-מודע על ידי ברטון, כדי לבחון את ההיבט הפסיכו-היסטורי של הדימוי, כראי הלכי רוח חברתיים כלליים בתקופה הנדונה. לשם הבנת היבטיו הפסיכו-היסטוריים של הנושא נבחנים מקורות חזותיים וטקסטואליים מגוונים הכוללים יצירות אמנות מן המאה התשע-עשרה לצד המקורות החזותיים שהשפיעו עליהן: טקסטים פילוסופיים והגותיים מן המאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה העוסקים בהבניית הביתיות והאמהיות; וטקסטים מתחום הפסיכואנליזה העוסקים באם המתה, שכתבו זיגמונד פרויד, אנדרה גרין, ז'וליה קריסטבה, אמבר ג'ייקובס וברכה אטינגר. באמצעות הדיון בחווית האינות וההיעדר הנובעים מהאם-המסרבת-למות, ובפרדוקס השכחה ושובו של המודחק על פי תפיסתו של הסופר הצרפתי בן המאה תשע-עשרה ארנסט רנן, נבחן במאמר הקשר העמוק בין הבניית הביתיות במערב בראשית העידן המודרני, ובין הקונפליקטואליות האלביתית העומדת בלב לבה של המודרניות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 33-65 |
| Number of pages | 33 |
| Journal | מארג; כתב עת ישראלי לפסיכואנליזה |
| Volume | 5 |
| State | Published - 2014 |
IHP publications
- IHP publications
- Art, French
- Death in art
- Families
- History, Modern -- 19th century
- Modernism (Aesthetics)
- Mother and child
- Mothers in art
- Psychoanalysis and art
- Uncanny, The (Psychoanalysis), in literature