האם למושג 'אנטישמיות' יש תוקף היסטורי-מחקרי לאור המקרה האמריקני?

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

המאמר טוען שהקריאה של אנגל להיסטוריונים להתמקד בתיאורים אמפיריים ולעקוף את הבעיה המושגית יכולה להתאים למחקרים אמפיריים מסוימים אך אינה מתאימה לשיח המחקרי הרחב. לדרהנדלר מודע היטב להיבטים הרחבים של הגזענות, והוא מתייחס אליהם בהקשר של יחסי יהודים ושחורים בארצות הברית, במיוחד במדינות הדרום בתקופת המאבק להשגת זכויות אזרחיות. עם זאת, גם תופעות אנטי-יהודיות המתרחשות בחברות דמוקרטיות, כמו בארצות הברית שאותה הוא חוקר, צריכות להיבחן לדבריו מבעד למושג האנטישמיות, מכיון שכך הן נתפסות גם בעיני היהודים וגם בעיני מתנגדיהם. לדרהנדלר מודע לסכנת האחידות המושגית הבלתי רפלקטיבית שאנגל מתריע מפניה אך מעדיף להתמודד איתה מאשר לפסול לחלוטין את הבנת התופעות האנטי-יהודיות בהקשר רחב, על ידי הימנעות גורפת מן השימוש במושג. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)245-264
Number of pages20
Journalציון: רבעון לחקר תולדות ישראל
Volume85
Issue number1-4
StatePublished - 2020

IHP publications

  • IHP publications
  • Antisemitism
  • Gentiles
  • Jews -- Historiography
  • Jews -- United States
  • Xenophobia
  • Democracy
  • Antisemitism -- United States
  • Racism -- United States
  • United States -- Social conditions
  • United States -- History
  • Blacks -- Relations with Jews

Cite this