Abstract
תקופת פעילותי האקדמית, אשר החלה בשנת 1956, חפפה את המהפכה בחקר היהדות בעת העתיקה, ועכשיו בתחילת המאה העשרים ואחת שוב עומד בפתחנו שינוי גדול, שהוא פועל יוצא של המהפכה ההיא ומשפיע רבות על חקר הספרים החיצוניים. ספרים אלה נכתבו בימי בית שני, והם מבוססים על המקרא או דומים לו בסוגה הספרותית ובתוכן. המהפכה הראשונה קבעה שמחקר ספרים אלו ייעשה לא רק לאור היהדות והנצרות כפי שהן התגבשו אחרי חורבן הבית - שיטה שהייתה מקובלת במאה התשע–עשרה - אלא גם מתוך ניסיון לבנות תמונה מאוזנת וסבירה של היהדות כפי שהייתה באותה תקופה. כלומר, המטרה הייתה לצאת מהמחקר התאולוגי בעיקרו לעבר מחקר המבוסס על ראייה היסטורית מקיפה. לשם השגת מטרה זו (מטרה שאין אפשרות להשיגה במלואה) היה צורך לנצל את כל מקורות המידע הקיימים, הן המקורות הכתובים והן הממצאים הארכאולוגיים ואחרים. המטרה הזאת, אפילו אם נביא בחשבון את כל ההסתייגויות המתודולוגיות שלא אפרטן כאן, דורשת התבוננות בכל פירור מידע ששרד, וכמובן לא שרד אלא חלק קטן ממה שהיה בנמצא בתקופה הנדונה. גישה זאת נבדלת מן המחקר הקודם באי–העדפתה אותם ממדים תאולוגיים והלכתיים של יהדות ימי הבית שהולידו את היהדות של חז״ל ואת הנצרות כפי שאלה הופיעו אחרי חורבן הבית. הספרות החיצונית היא אחד המקורות החשובים העומדים לרשותנו בביצוע מהפכה זו. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 34-39 |
| Number of pages | 6 |
| Journal | איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים |
| Volume | 42 |
| State | Published - 2020 |
IHP publications
- IHP publications
- Adam -- (Biblical figure)
- Apocrypha
- Manuscripts