Abstract
'הברכה' היא יצירה מאושרת. אין עוד יצירה ביאליקאית המלאה כך בתחושה של יש, של 'אני' הנוכח במלואו, בלא להיסוג מכוחו של הסובב אותו ובלא להתפשט אליו בכוח האקסטזה. כמעט כל מי שכתב מאמר פרשני על 'הברכה' ראה בברכה את יסוד ההתבוננות או יסוד ה'חלום' של ה'אני המשורר' העומד מנגד ל'עולם' - מעין גילום סמלי של מעשה השירה עצמו. המאמר בא להוסיף קריאה נוספת לתפיסה הרואה במושג ה'אני' השירי הביאליקאי ב'הברכה' הוויה נבדלת העומדת מול העולם, קריאה שמתייחסת למילים החוזרות בפתיחת השיר: 'אני יודע', 'אני יודע'.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 143-158 |
| Number of pages | 16 |
| Journal | מחקרי ירושלים בספרות עברית |
| Volume | כד |
| State | Published - 2011 |
IHP publications
- IHP publications
- "אני" בספרות
- Self in literature
- ביאליק, חיים נחמן -- הברכה (שיר)
RAMBI Publications
- Rambi Publications
- ביאליק, חיים נחמן -- 1873-1934 -- הבריכה