Abstract
העיון ההיסטורי בתופעת ההתנגדות לחסידות חייב להידרש למספר שאלות יסוד: מדוע פרץ המאבק המאורגן בחסידות רק בשנת תקל"ב - למעלה משלושים שנה לאחר "התגלות" הבעש"ט וראשית פעולתו בזירה הציבורית? זאת ועוד, מדוע החל מאבק זה דווקא בליטא, אשר לתחומיה חדרה החסידות רק בשלהי שנות השישים, ולא באוקראינה, ערש צמיחת החסידות? וכן, מי היה זה שיזם והנהיג את המאבק בחסידות ומה היו מניעיו? הדיון מבקש להעמיד לבחינה מחודשת כמה מן הקביעות של החוקרים שהשקפותיהם נסקרו לעיל: דובנוב, יעקב כץ, הלל בן ששון ובן ציון כ"ץ. בכמו כן ננסה לקבוע ביתר דיוק מהו התפקיד שמילא הגר"א בראשית המאבק בחסידות. השאלות שתעמודנה במרכז דיוננו הן אלה: האומנם היתה המלחמה בחסידות בבחינת תגובה בלתי נמנעת של הממסד המסורתי נגד הקוראים עליו תיגרי זאת ועוד, האם עמידתו של הגר"א "בראש הלוחמים" התבטאה רק בכך שהאציל מסמכותו ויוקרתו על המאבק שניהל המימסד המסורתי, או שמא השפיע הגר"א באורח ישיר על מהלך האירועים? ומה באשר למניעים שעמדו ביסוד המאבק בחסידות, האם צדק בן ששון בהבחנתו בין מניעי הגר"א מכאן ומניעי מנהיגי הקהילות מכאן ?
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Journal | מחקרים בתולדות ישראל בעת החדשה, חלק א' (ליקט: ירחמיאל כהן) |
| State | Published - 1995 |
IHP publications
- IHP publications
- Elijah ben Solomon -- 1720-1797
- Mitnaggedim
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver