ההיסטוריה של המיליות "אילולי" ו"אלמלי": חלק א: דיאכרוניה לשונית

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

הסמנטיקה של 'אלמלי/אלמלא', 'אילולי/אילולא' (להלן אשתמש בכתיב אלמלי ואילולי) בעברית ובארמית זכתה לשפע של דיונים מאז ימי הביניים. דיונים אלה מופיעים בהערות פרשנים, בעיסוק בתיקוני נוסח, כחלק משאלות הלכתיות, וכמובן גם בבירורים בלשניים מספרות חוכמת הלשון ועד לספרות הבלשנית. במוקד הדיונים עמדה שאלת הוראתן של המיליות הללו - מתי היא 'אילו' (ציין של תנאי בטל) ומתי היא 'אילו לא' (תנאי בטל עם רישה שלולה), וברקע ניצבת התמיהה כיצד צורה אחת לעיתים מורה על האופרטור הלוגי השולל ולעיתים לא. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)95-115
Number of pages21
Journalלשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה
Volume81
StatePublished - 2019

IHP publications

  • IHP publications
  • שפה עברית -- היסטוריה
  • Hebrew language -- History
  • משפט תנאי (דקדוק)
  • Grammar, Comparative and general -- Conditionals
  • מיליות
  • Grammar, Comparative and general -- Particles
  • סמנטיקה עברית
  • Hebrew language -- Semantics
  • תחביר עברי
  • Hebrew language -- Syntax

RAMBI Publications

  • Rambi Publications
  • Aramaic language -- Particles
  • Hebrew language, Talmudic -- Particles
  • Hebrew language, Talmudic -- Semantics
  • Aramaic language -- Influence on Hebrew

Cite this