ההשפעה השונה של הטיות קוגנטיביות על סוגים שונים של החלטות: ניסוי בתחום המכרזים

המאמר מראה, באמצעות סדרה של ניסויים, כי יכולתם של מקבלי החלטות להתגבר על הטיות קוגניטיביות מושפעת בין היתר מסוג המשימה שהם נדרשים לבצע ומאופי הכללים המשפטיים החלים על תהליך קבלת ההחלטה. הניסויים שעל ממצאיהם מבוסס המאמר נערכו על ה"פלטפורמה" של המכרז הציבורי. הליך ההכרעה במכרז כולל שני שלבים, המחייבים שני סוגים של קבלת החלטות. בשלב הראשון נדרשת ועדת המכרזים לבחון אם ההצעות שהוגשו עומדות בתנאים המוקדמים להשתתפות במכרז, לפסול הצעות שאינן עומדות בתנאי הסף ולהעביר לשלב הבא את ההצעות עומדות בתנאי הסף - זוהי החלטה בינארית, נשלטת על ידי כללים משפטיים ברורים וחד משמעיים. בשלב השני ועדת המכרזים נדרשת להעריך כל אחת מההצעות שעמדו בתנאי הסף ולבחור כזוכה במכרז את ההצעה שזכתה להערכה הגבוהה ביותר. זוהי החלטה על סקאלה, שמחייבת הערכה יחסית של כל אחת מההצעות, ושנשלטת על ידי כללים מדויקים פחות. באמצעות סדרה של שישה ניסויים עם חברי ועדות מכרזים ואנשי רכש המסייעים לוועדות מכרזים, נבדק אם כמצופה מהמחקר הפסיכולוגי בדבר הטיות קוגניטיביות, מודעותם של חברי ועדות מכרזים להצעות המחיר בעת בדיקת ההצעות מטה את שיקול דעתם לטובת המציע הזול. הטיה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בהתעלמות מפגם בהצעה כאשר מדובר בהצעה הזולה ביותר, או במתן ניקוד גבוה יותר לחלקים האיכותיים של ההצעה הזולה באופן שמשפר את סיכוייה לזכות במכרז. ממצאי הניסויים הראו שכשמעריכי ההצעות התבקשו לנקד אותן, מודעותם להצעות המחיר יצרה הטיה מובהקת לטובת המציע הזול, באופן ששיפר מאוד את סיכוייו לזכות במכרז. לעומת זאת כאשר הם התבקשו להחליט בדבר גורלה של הצעה פגומה או ההצעה שכשרותה מוטלת בספק, הם הרשימו בהתגברותם על הנטייה להכשירה אף שזו הייתה ההצעה הזולה ביותר. במילים אחרות, ההטיה לטובת המציע הזול השפיעה על קבלת ההחלטות של מעריכי ההצעות כאשר הם נדרשו לבצע משימת הערכה, אך הם הצליחו להתגבר על ההטיה כאשר הם נדרשו לבצע משימת בחירה הכפופה לכללים משפטיים ברורים. במאמר מוצעים כמה הסברים אפשריים לממצאים אלו ונבחנות ההשלכות שלהם בתחום דיני המכרזים ובתחומי משפט אחרים. (מתוך המאמר)