Abstract
משפט אייכמן היא נקודת המוצא להתמודדות מחודשת של החברה הישראלית עם שאלות יסוד הנוגעות לזיכרון השואה וליחס לניצולים. דליה עופר מציגה במאמר שלפנינו את התמורה ביחסה של החברה הישראלית להתנגדות החמושה ולמאבק להישרדות של היהודים בתקופת השואה - תמורה שנבעה בראש ובראשונה מהמפגש הבלתי אמצעי עם סיפוריהם של העדים הניצולים במשפט. בשנות ה-50 עמד במוקד זיכרון השואה אתוס הגבורה כפי שהוא התגלם במאבקם של הפרטיזנים ולוחמי הגטאות. לעומתם ניצולי השואה האחרים השתדלו על פי רוב שלא להבליט את סיפורם ונאלצו להתמודד עם הדימוי המכליל של הליכה כצאן לטבח. סיפוריהם של רבים מהעדים במשפט היטיבו להמחיש לישראלים רבים את חוסר התוחלת שהייתה במקרים רבים לרעיון ההתקוממות וחוללו שינוי ביחסם למאבק ההישרדות היום-יומי של הניצולים כך שמעתה ראו בו סוג חדש של גבורה. בתוך כך העמיקו ההערצה למתקוממים וההרואיזציה של מעשיהם. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 28-35 |
| Number of pages | 8 |
| Journal | בשביל הזיכרון |
| Volume | 7 |
| State | Published - 2010 |
IHP publications
- IHP publications
- Eichmann, Adolf -- 1906-1962
- Holocaust, Jewish (1939-1945) -- Foreign public opinion, Israeli
- World War, 1939-1945 -- Jewish resistance
- Anti-Nazi movement