הוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי באמצעות חקר עולמונים - microworlds והשפעתה על התפתחות החשיבה המדעית של תלמידים בעלי הישגים גבוהים ונמוכים

המדגם כלל 41 תלמידים שסווגו לארבע תת קבוצות על פי הישגיהם האקדמיים: ניסוי הישגים גבוהים, ניסוי הישגים נמוכים, בקורת הישגים גבוהים, בקורת הישגים נמוכים. כל תלמיד השתתף בשבעה מפגשים אינדיוידואליים ושני מפגשי הוראה קבוצתיים. במהלך ההוראה השתמשנו בעולמון (microword) שהוא סימולציה של תופעת טבע הכוללת כמה משתנים אשר משפיעים על תוצאה. היכולת האסטרטגית הוערכה על ידי ראיונות שהתקיימו במהלך חקר העולמונים, והיכולת המטא-אסטרטגית הוערכה על ידי שאלות מפורשות אודות תהליך החקירה של העולמונים. הנתונים נאספו לפני ההתערבות, במהלך ההתערבות, שבועיים לאחר ההתערבות ושלושה חודשים מאוחר יותר. הנתונים נותחו בשיטות איכותיות וכמותיות. הממצאים מצביעים על הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות המחקר ביכולת האסטרטגית והמטא-אסטרטגית. הישגיהם של התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים בקבוצת הניסוי השתפרו באופן דרמטי. הממצאים מוכיחים, שהוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי באמצעות חקר עולמונים - microworlds המלווים בהנחיה, היא אמצעי חינוכי בעל עצמה אשר יכול לקדם את חשיבתם של תלמידים בכלל ותלמידים בעלי הישגים נמוכים בפרט. (מתוך המאמר). מטרת המחקר לבחון את השפעתה של תוכנית התערבות המתמקדת בהוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי באמצעות חקר עולמונים (microworlds), על יכולתם של תלמידים בעלי הישגים לימודיים שונים (גבוהים ונמוכים) לבודד משתנים. זוהר (Zohar, 2004), מגדירה ידע מטא-אסטרטגי כידע מפורש אודות פרוצדורות קוגניטיביות הכוללות אסטרטגיות ומיומנויות חשיבה גבוהות, לדוגמה: היכולת לסווג, היכולת לבצע בקרה על משתנים ועוד. ידע זה כולל מודעות לסוג האסטרטגיה שמשתמשים בה במהלך החשיבה וידע לגבי השאלות מתי, מדוע וכיצד ראוי להשתמש באסטרטגיה. מבחינה פרוצדורלית, בידוד משתנים הוא אסטרטגיה לעריכת ניסויים בהם משנים גורם אחד וכל שאר הגורמים נשארים קבועים. בנוסף לכך כוללת האסטרטגיה את היכולת להסיק היסקים מניסויים מבוקרים ואי היכולת להסיק היסקים מניסויים לא מבוקרים.