הזהות החוקתית של מדינת ישראל, הזכות להשתתפות שווה בהכרעות חברתיות וה׳רפורמה׳ המשפטית

התכלית העיקרית של תוכנית הממשלה להחלשת הביקורת השיפוטית, שקודמה בשנת 2023, היא להביא לידי שינוי הזהות החוקתית של מדינת-ישראל לכיוון לא-ליברלי,מבלי להצהיר מפורשות על אפיון זה, ולמעשה תוך ניסיון להסתירו. חיבור זה דן בתכלית זו, ולצורך כך מוצע כאן תיאור מפורט של התפתחות הזהות החוקתית של מדינת-ישראל. תיאור זה מניב שלוש תובנות עיקריות. ראשית, בתקופה שקדמה למהפכה החוקתית, כלומר עד 1992, ביטאה מדיניותן של רשויות השלטון – בהיבט הלאומי ובהיבט הדתי כאחד – זהות חוקתית לא-ליברלית, שהתבטאה בתפיסת משמעותה של "מדינה יהודית" כמצדיקה העדפת אינטרסים של אזרחים יהודים על אלה של אזרחים ערבים ואכיפה שלטונית של נורמות דתיות. שנית, המהפכה החוקתית, שאיּרעה בשנות התשעים, עיקרה אינו דווקא ההכרה בסמכות לביקורת שיפוטית על חקיקה, אלא שינוי הזהות החוקתית של מדינת-ישראל – הקביעה כי האפיון של ישראל כיהודית ודמוקרטית מחייב להתייחס ליהודים ולערבים כאל שווים ואינו מתיר כפייה דתית. מהפכה זו הייתה מהלך משולב שבו, בשל מגוון נסיבות, כל הרלוונטיים הגורמים – הממשלה והכנסת, בית המשפט והתפיסה הדומיננטית בציבור – תמכו בשינוי הזהות החוקתית, כך שתהיה קרובה יותר למובטח בהכרזה על הקמת המדינה. שלישית, בתחילת העשור השני של המאה העשרים ואחת החל להיווצר, לראשונה בהיסטוריה של מדינת-ישראל, פער הולך וגדל בין המשך המחויבות העקרונית של בית-המשפט לזהות החוקתית הליברלית לבין מדיניותן של הכנסת והממשלה ובאופן חלקי גם עמדות הציבור, שמבטאות סחף גובר בחזרה לתפיסה לא-ליברלית של העדפת אינטרסים של יהודים וכפייה דתית. בעקבות זאת מוצעים כאן שני טעמים להתנגד לתוכנית הממשלה להחלשת הביקורת השיפוטית. האחד הוא שכיום, בשונה מהנסיבות שהובילו למהפכה החוקתית של 1992, לא התגבשה הסכמה ציבורית רחבה לתמיכה במהלך של שיבה לימים שבהם הייתה ישראל (גם בתחומי הקו הירוק) דמוקרטיה לא-ליברלית. הטעם האחר הוא שהזהות החוקתית שהממשלה שואפת לקדם היא פסולה מבחינה מוסרית. משמעותה הפרה של תכלית קיומה של המדינה הדמוקרטית – כיבוד זכויות האדם של כלל האזרחים ושל מי שכפופים למרותה. יתר על כן, אימוץ זהות חוקתית לא-ליברלית עלול לפגוע גם בהצדקה לקיומה של מדינת-ישראל כמדינה יהודית, כלומר, כמדינה שבה מתממשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית לאומית. (מתוך המאמר)