Abstract
אחד המאפיינים המובנים מאליהם של תפיסת העולם הליברלית הוא סובלנות בין-דתית. הנחת המוצא היא שתהליכי מודרניזציה וליברליזציה במוסדות שמרניים פותרים יריבויות ישנות ומעודדים אחווה, פיוס ופתיחות לאחר. במאמר זה אני מבקשת להעמיד הנחה זו למבחן באמצעות דיון ביחס הרבני-האורתודוקסי בן העשורים האחרונים לנצרות. לטענתי, תהליך החילון, התחזקות הליברליזם במערב והקמת מדינת ישראל עוררו מחדש שיח אנטי־נוצרי בקרב היהדות האורתודוקסית ודחקו מסורות רבניות מתונות יותר אל השוליים. כדי להצדיק את דחיית הספרות הרבנית הסובלנית של העת החדשה לטובת עמדה תקיפה כלפי הנצרות, רבנים ותלמידי חכמים מבחינים בין עמדות רבניות המביעות עוינות כלפי הנצרות, שאותן הם מזהים כ"אותנטיות", לבין עמדות מתונות יותר, המזוהות כתוצר של צנזורה נוצרית או של צנזורה עצמית מפחד הנוצרים. במפתיע, המתודה ההיסטורית-ספרותית המשמשת רבנים בני זמננו - כדי לשחרר את המסורת מהשפעה נוצרית וכדי לכונן זהות יהודית עצמאית ו"תקיפה" - היא אותה מתודה ששימשה את יהדות ההשכלה המתחלנת של העת החדשה כדי להשתחרר מאחיזתה של הסמכות הרבנית; אותה מתודה שנדחתה בתוקף בחוגים אורתודוקסיים ואולטרה-אורתודוקסיים משום שהיא מפרקת את המסורת למקטעים ויוצרת ספקות באשר לסמכותה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 17-36 |
| Number of pages | 20 |
| Journal | בפרט ובכלל |
| Volume | 3 |
| State | Published - 2017 |
| Externally published | Yes |
IHP publications
- IHP publications
- Toleration
- Judaism -- Relations -- Christianity
- Christianity -- Relations -- Judaism
- Judaism -- Relations -- Paganism
- Hostility (Psychology)