החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפיכה החרדית

בנימין בראון

החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפיכה החרדית

Translated title of the contribution: The Hazon Ish

בנימין בראון

Department of Jewish Thought

Research output: Book/Report › Book

Abstract

הספר שלפנינו מציג ומנתח את פועלו של החזון איש בכל התחומים שבהם הטביע חותם: קורות חייו בליטא ובארץ ישראל, יסודות השקפתו ואמונתו, פולמוסו עם תנועת המוסר, עמדותיו בעניינים ציבוריים והתמורות שחלו בהן, ופסקים נבחרים מיצירתו ההלכתית העניפה. מתוך כל אלה נבנית דמותו ומתאפשרת הערכה כוללת של השפעתו על החברה החרדית בישראל באמצעות אחת מדמויות המופת שלה, ולפיכך העניין בו נוגע לכל מי שמבקש לעמוד על תפיסות היסוד ותהליכי העומק של חברה זו. בסיכום למחקרו המקיף מציין ד"ר בראון, כי החזון איש ניכר בדרכיו הטיפוסיות בכל שלוש זירות פעולותיו העיקריות - ההלכתית, התיאולוגית והציבורית. התורה: מושא הערצה, מושא למידה, מושא קיום, מושא הגנה. החזון איש ראה את התורה כחכמה האלוקית העליונה, וממילא ראה את ההכנעה כלפיה כדרך היחידה לתקנת האדם (מלבד תכליות אחרות). לימודה הוא המקנה לאדם "עדינות", יראה ושמחה. דברים אלה אמורים הן בנוגע להלכה הן בנוגע לאמונה, שאת שתיהן ראה כחובות המוטלות על האדם, אבל להלכה נועד מקום בכורה בעניין זה, שכן בה נמדד תלמיד חכם. אשר על כן, כל ניסיון לתקן את ההלכה או לפרש מחדש את אגדות חז"ל על יסוד שיקול דעת אנושי נתפס בעיניו ככפירה או כמינות. ככלל, החזון איש ראה את חובת העיסוק בחכמת התורה כאידיאל אישי וחברתי כאחד. במישור החברתי נוספה לחובה זו חובה אחרת, והיא החובה להגן על התורה מפני כפירה. עליונות ה"חוכמה" וה"האמת" על ה"אלמות" וה"הסכמות" - מוטיב זה, לדברי ד"ר בראון, עומד גם ביסוד זילזולו של החזון איש בפוליטיקה ובמסגרות ממוסדות. הוא ידע היטב שלעתים יש צורך לפעול במערכות אלה כדי להשיג מטרות חשובות מצד ה"אמת", אבל כל זה אינו אלא משום שהעולם הוא כזה, שבו רוב האנשים הם מקרב ה"המון" ואנשי המעלה הם מיעוט קטן. אולם מאבקים אלה לעולם אינם תחליף לפעולה האמתית, שהיא לדעתו הפעולה בתחום החינוכי-התרבותי. אין תמה בכך שאת המאבקים הגדולים של שנותיו האחרונות, שבהם הפעיל את נאמניו בזירה הפוליטית-המוסדית, ניהל בעיקר סביב פרשיות חינוך ילדי העולים וגיוס הבנות, שבהן ראה "גזרות" על חינוכם של "הצפיעים והצפיעות".

Translated title of the contribution	The Hazon Ish
Original language	Hebrew
Place of Publication	ירושלים
Publisher	המרכז לחקר ההלכה וציוויליזציה יהודית בבית הספר למשפטים ע"ש קרדוזו, ישיבה אוניברסיטה, ניו-יורק; הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית
Number of pages	951
ISBN (Print)	9789654935289, 9789654935296
State	Published - 2011

Cite this

בראון, בנימין. / החזון איש : הפוסק, המאמין ומנהיג המהפיכה החרדית. ירושלים : המרכז לחקר ההלכה וציוויליזציה יהודית בבית הספר למשפטים ע"ש קרדוזו, ישיבה אוניברסיטה, ניו-יורק; הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 2011. 951 p.

@book{09988f94b3264ebbbe670ed976a8abe6,

title = "החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפיכה החרדית",

abstract = "הספר שלפנינו מציג ומנתח את פועלו של החזון איש בכל התחומים שבהם הטביע חותם: קורות חייו בליטא ובארץ ישראל, יסודות השקפתו ואמונתו, פולמוסו עם תנועת המוסר, עמדותיו בעניינים ציבוריים והתמורות שחלו בהן, ופסקים נבחרים מיצירתו ההלכתית העניפה. מתוך כל אלה נבנית דמותו ומתאפשרת הערכה כוללת של השפעתו על החברה החרדית בישראל באמצעות אחת מדמויות המופת שלה, ולפיכך העניין בו נוגע לכל מי שמבקש לעמוד על תפיסות היסוד ותהליכי העומק של חברה זו. בסיכום למחקרו המקיף מציין ד{"}ר בראון, כי החזון איש ניכר בדרכיו הטיפוסיות בכל שלוש זירות פעולותיו העיקריות - ההלכתית, התיאולוגית והציבורית. התורה: מושא הערצה, מושא למידה, מושא קיום, מושא הגנה. החזון איש ראה את התורה כחכמה האלוקית העליונה, וממילא ראה את ההכנעה כלפיה כדרך היחידה לתקנת האדם (מלבד תכליות אחרות). לימודה הוא המקנה לאדם {"}עדינות{"}, יראה ושמחה. דברים אלה אמורים הן בנוגע להלכה הן בנוגע לאמונה, שאת שתיהן ראה כחובות המוטלות על האדם, אבל להלכה נועד מקום בכורה בעניין זה, שכן בה נמדד תלמיד חכם. אשר על כן, כל ניסיון לתקן את ההלכה או לפרש מחדש את אגדות חז{"}ל על יסוד שיקול דעת אנושי נתפס בעיניו ככפירה או כמינות. ככלל, החזון איש ראה את חובת העיסוק בחכמת התורה כאידיאל אישי וחברתי כאחד. במישור החברתי נוספה לחובה זו חובה אחרת, והיא החובה להגן על התורה מפני כפירה. עליונות ה{"}חוכמה{"} וה{"}האמת{"} על ה{"}אלמות{"} וה{"}הסכמות{"} - מוטיב זה, לדברי ד{"}ר בראון, עומד גם ביסוד זילזולו של החזון איש בפוליטיקה ובמסגרות ממוסדות. הוא ידע היטב שלעתים יש צורך לפעול במערכות אלה כדי להשיג מטרות חשובות מצד ה{"}אמת{"}, אבל כל זה אינו אלא משום שהעולם הוא כזה, שבו רוב האנשים הם מקרב ה{"}המון{"} ואנשי המעלה הם מיעוט קטן. אולם מאבקים אלה לעולם אינם תחליף לפעולה האמתית, שהיא לדעתו הפעולה בתחום החינוכי-התרבותי. אין תמה בכך שאת המאבקים הגדולים של שנותיו האחרונות, שבהם הפעיל את נאמניו בזירה הפוליטית-המוסדית, ניהל בעיקר סביב פרשיות חינוך ילדי העולים וגיוס הבנות, שבהן ראה {"}גזרות{"} על חינוכם של {"}הצפיעים והצפיעות{"}.",

author = "בנימין בראון",

note = "מבוסס על עבודת הדוקטורט שלו משנת תשס{"}ג ({"}היצירה המוגמרת יצאה... כשהיא שונה, ולא במעט, מעבודת הדוקטור המקורית{"}. ע' [יג]) נושא ישן: חרדים - פילוסופיה נושא ישן: חרדים ומדינת ישראל. נושא ישן: רבנים - ישראל - בני ברק - ביוגרפיה שער נוסף ותקציר באנגלית",

year = "2011",

language = "עברית",

isbn = "9789654935289",

publisher = "המרכז לחקר ההלכה וציוויליזציה יהודית בבית הספר למשפטים ע{"}ש קרדוזו, ישיבה אוניברסיטה, ניו-יורק; הוצאת ספרים ע{"}ש י{"}ל מאגנס, האוניברסיטה העברית",

}

בראון, ב 2011, החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפיכה החרדית. המרכז לחקר ההלכה וציוויליזציה יהודית בבית הספר למשפטים ע"ש קרדוזו, ישיבה אוניברסיטה, ניו-יורק; הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפיכה החרדית. / בראון, בנימין.
ירושלים: המרכז לחקר ההלכה וציוויליזציה יהודית בבית הספר למשפטים ע"ש קרדוזו, ישיבה אוניברסיטה, ניו-יורק; הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 2011. 951 p.

Research output: Book/Report › Book

TY - BOOK

T1 - החזון איש

T2 - הפוסק, המאמין ומנהיג המהפיכה החרדית

AU - בראון, בנימין

N1 - מבוסס על עבודת הדוקטורט שלו משנת תשס"ג ("היצירה המוגמרת יצאה... כשהיא שונה, ולא במעט, מעבודת הדוקטור המקורית". ע' [יג]) נושא ישן: חרדים - פילוסופיה נושא ישן: חרדים ומדינת ישראל. נושא ישן: רבנים - ישראל - בני ברק - ביוגרפיה שער נוסף ותקציר באנגלית

PY - 2011

Y1 - 2011

N2 - הספר שלפנינו מציג ומנתח את פועלו של החזון איש בכל התחומים שבהם הטביע חותם: קורות חייו בליטא ובארץ ישראל, יסודות השקפתו ואמונתו, פולמוסו עם תנועת המוסר, עמדותיו בעניינים ציבוריים והתמורות שחלו בהן, ופסקים נבחרים מיצירתו ההלכתית העניפה. מתוך כל אלה נבנית דמותו ומתאפשרת הערכה כוללת של השפעתו על החברה החרדית בישראל באמצעות אחת מדמויות המופת שלה, ולפיכך העניין בו נוגע לכל מי שמבקש לעמוד על תפיסות היסוד ותהליכי העומק של חברה זו. בסיכום למחקרו המקיף מציין ד"ר בראון, כי החזון איש ניכר בדרכיו הטיפוסיות בכל שלוש זירות פעולותיו העיקריות - ההלכתית, התיאולוגית והציבורית. התורה: מושא הערצה, מושא למידה, מושא קיום, מושא הגנה. החזון איש ראה את התורה כחכמה האלוקית העליונה, וממילא ראה את ההכנעה כלפיה כדרך היחידה לתקנת האדם (מלבד תכליות אחרות). לימודה הוא המקנה לאדם "עדינות", יראה ושמחה. דברים אלה אמורים הן בנוגע להלכה הן בנוגע לאמונה, שאת שתיהן ראה כחובות המוטלות על האדם, אבל להלכה נועד מקום בכורה בעניין זה, שכן בה נמדד תלמיד חכם. אשר על כן, כל ניסיון לתקן את ההלכה או לפרש מחדש את אגדות חז"ל על יסוד שיקול דעת אנושי נתפס בעיניו ככפירה או כמינות. ככלל, החזון איש ראה את חובת העיסוק בחכמת התורה כאידיאל אישי וחברתי כאחד. במישור החברתי נוספה לחובה זו חובה אחרת, והיא החובה להגן על התורה מפני כפירה. עליונות ה"חוכמה" וה"האמת" על ה"אלמות" וה"הסכמות" - מוטיב זה, לדברי ד"ר בראון, עומד גם ביסוד זילזולו של החזון איש בפוליטיקה ובמסגרות ממוסדות. הוא ידע היטב שלעתים יש צורך לפעול במערכות אלה כדי להשיג מטרות חשובות מצד ה"אמת", אבל כל זה אינו אלא משום שהעולם הוא כזה, שבו רוב האנשים הם מקרב ה"המון" ואנשי המעלה הם מיעוט קטן. אולם מאבקים אלה לעולם אינם תחליף לפעולה האמתית, שהיא לדעתו הפעולה בתחום החינוכי-התרבותי. אין תמה בכך שאת המאבקים הגדולים של שנותיו האחרונות, שבהם הפעיל את נאמניו בזירה הפוליטית-המוסדית, ניהל בעיקר סביב פרשיות חינוך ילדי העולים וגיוס הבנות, שבהן ראה "גזרות" על חינוכם של "הצפיעים והצפיעות".

AB - הספר שלפנינו מציג ומנתח את פועלו של החזון איש בכל התחומים שבהם הטביע חותם: קורות חייו בליטא ובארץ ישראל, יסודות השקפתו ואמונתו, פולמוסו עם תנועת המוסר, עמדותיו בעניינים ציבוריים והתמורות שחלו בהן, ופסקים נבחרים מיצירתו ההלכתית העניפה. מתוך כל אלה נבנית דמותו ומתאפשרת הערכה כוללת של השפעתו על החברה החרדית בישראל באמצעות אחת מדמויות המופת שלה, ולפיכך העניין בו נוגע לכל מי שמבקש לעמוד על תפיסות היסוד ותהליכי העומק של חברה זו. בסיכום למחקרו המקיף מציין ד"ר בראון, כי החזון איש ניכר בדרכיו הטיפוסיות בכל שלוש זירות פעולותיו העיקריות - ההלכתית, התיאולוגית והציבורית. התורה: מושא הערצה, מושא למידה, מושא קיום, מושא הגנה. החזון איש ראה את התורה כחכמה האלוקית העליונה, וממילא ראה את ההכנעה כלפיה כדרך היחידה לתקנת האדם (מלבד תכליות אחרות). לימודה הוא המקנה לאדם "עדינות", יראה ושמחה. דברים אלה אמורים הן בנוגע להלכה הן בנוגע לאמונה, שאת שתיהן ראה כחובות המוטלות על האדם, אבל להלכה נועד מקום בכורה בעניין זה, שכן בה נמדד תלמיד חכם. אשר על כן, כל ניסיון לתקן את ההלכה או לפרש מחדש את אגדות חז"ל על יסוד שיקול דעת אנושי נתפס בעיניו ככפירה או כמינות. ככלל, החזון איש ראה את חובת העיסוק בחכמת התורה כאידיאל אישי וחברתי כאחד. במישור החברתי נוספה לחובה זו חובה אחרת, והיא החובה להגן על התורה מפני כפירה. עליונות ה"חוכמה" וה"האמת" על ה"אלמות" וה"הסכמות" - מוטיב זה, לדברי ד"ר בראון, עומד גם ביסוד זילזולו של החזון איש בפוליטיקה ובמסגרות ממוסדות. הוא ידע היטב שלעתים יש צורך לפעול במערכות אלה כדי להשיג מטרות חשובות מצד ה"אמת", אבל כל זה אינו אלא משום שהעולם הוא כזה, שבו רוב האנשים הם מקרב ה"המון" ואנשי המעלה הם מיעוט קטן. אולם מאבקים אלה לעולם אינם תחליף לפעולה האמתית, שהיא לדעתו הפעולה בתחום החינוכי-התרבותי. אין תמה בכך שאת המאבקים הגדולים של שנותיו האחרונות, שבהם הפעיל את נאמניו בזירה הפוליטית-המוסדית, ניהל בעיקר סביב פרשיות חינוך ילדי העולים וגיוס הבנות, שבהן ראה "גזרות" על חינוכם של "הצפיעים והצפיעות".

M3 - ספר

SN - 9789654935289

SN - 9789654935296

BT - החזון איש

PB - המרכז לחקר ההלכה וציוויליזציה יהודית בבית הספר למשפטים ע"ש קרדוזו, ישיבה אוניברסיטה, ניו-יורק; הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית

CY - ירושלים

ER -

בראון ב. החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפיכה החרדית. ירושלים: המרכז לחקר ההלכה וציוויליזציה יהודית בבית הספר למשפטים ע"ש קרדוזו, ישיבה אוניברסיטה, ניו-יורק; הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 2011. 951 p.