החזון האוטופי של מדינה ליברלית על פי ח"י רות

רות לא היה פילוסוף שיטתי. כפי שהעידו מכריו ותלמידיו כוחו היה בשיחה, בהצבת שאלות ובמחשבה רב-תחומית שבה השתלבו פילוסופיה, חינוך יהדות וספרות. לכן אין להתפלא שגם הכתיבה שלו על חירות ודמוקרטיה לא היתה שיטתית וביטאה מתחים בלתי פתורים. בתום הדיון על בעיית הסתירה בין חירות האדם להגבלתה ההכרחית על ידי המדינה מכריז רות ש"עד כמה שידוע לי לא הצליחו להשיב [על הבעיה] תשובה עיונית" וכל שנותר לפילוסוף לעשות הוא לבחון את הדרך שבה הותאמו הדרישה לחירות והדרישה להגבלתה באופן מעשי במהלך ההיסטוריה (מתוך המאמר).