היבטים בין־לאומיים של מלחמת ישראל־חמאס, 2023–2025: השלכות ומבט לעתיד

במאמר זה אסקור ואנתח את ההיבטים הבין־לאומיים של מלחמת ישראל-חמאס, תוך התייחסות לשלוש רמות ניתוח שונות: המישור הדו־צדדי; המישור האזורי; והמישור הבין־לאומי. במישור הדו־צדדי (בילטרלי) יש להתייחס להשלכות המלחמה מבחינת מדיניות החוץ של ישראל, למקומה ומעמדה בקהילייה הבין־לאומית, וליחסים של ישראל עם ארצות הברית, עם מדינות באירופה, עם מדינות בדרום הגלובלי, ובמיוחד ליחסים בין ישראל לבין הפלסטינים (הרשות הפלסטינית וחמאס). במישור האזורי יש לתת את הדעת להשלכות המלחמה על מדינות הליגה הערבית (בראש ובראשונה סעודיה), על איראן ועל טורקיה, וכן על חזרת הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום האזורי ועלהתפקידים האפשריים של מדינות באזור בסיוע (או בטרפוד), של הסדר עתידי לאחר המלחמה, כולל אפשרות היווצרותה של ברית אזורית בתיאומה עם ארצות הברית כנגד איראן, לצד התווית תוכניות לשיקום רצועת עזה אחרי המלחמה. במישור הבין־לאומי יש לנתח את השפעת המלחמה על המערכת הבין־לאומית ועל הסדר הבין־לאומי בכללותו, בהיבטים של המשפט הבין־לאומי, תפקיד האו"ם, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ועמדות מדינות הצפון, רוסיה וסין, ושל מדינות הדרום הגלובלי ביחס לסכסוך הישראלי־פלסטיני באופן כללי. זאת כחלק מהאדריכלות המסתמנת והמסובכת של המערכת הבין־לאומית בעידן הנוכחי של אי־ודאות ונסיגה מהסדר הליברלי הבין־לאומי, במיוחד עם כניסתו המחודשת של דונלד טראמפ לבית הלבן ב־20 בינואר 2025. בחלקו האחרון של המאמר אציג תסריטים אפשריים אשר להשלכות של המלחמה על ניהול ויישוב הסכסוך הישראלי־פלסטיני. תוך כדי יישום של תובנות תיאורטיות מתחום חקר השלום וחקר סכסוכים אציג את האפשרויות העומדות בפני ישראל ובפני הפלסטינים מנקודת ראות של היחסים הבין־לאומיים. התסריטים האפשריים כוללים "סומליזציה" (או "וייטנאמיזציה") של המלחמה בין ישראל חמאס ברצועת עזה, מלחמת התשה בטווח הנראה לעין; או לחלופין, תחילתו של תהליך מדיני לקראת פתרון בדרכי שלום של הסכסוך הישראלי־פלסטיני במתכונת של "שתי מדינות לשני עמים", והקמתה של מדינה פלסטינית מפורזת לצידה של מדינת ישראל בטווח של מספר שנים.