Abstract
ההיסטוריוגרפיה הסינית היא מן המפותחות והעתיקות בעולם. הכתיבה ההיסטורית הסינית נתפסת כיוקרתית במיוחד וכמרכיב העיקרי בחינוך האליטות. תחילתה, עם הניסיון להוכיח את עמוד התווך בתרבות הסינית: קיום המנדט (השגחה) השמיימי - מעורבות השמיים בחיי בני האנוש - באמצעות מציאת הוכחות מהעבר והנצחתן בכתב. אט אט נוצר דפוס של נרטיב היסטורי בו הצדיק מחליף את השליט הרשע כאשר העובדות בו לא תמיד היו נכונות או חשובות אלא מוסר ההשכל של מה שהיה צריך להתרחש. עם הזמן, תיאור מדוייק של העבר נדרש ללימוד והפקת לקחים. כמו גם, הנצחת הישגי השליט. הוגה הדעות קונפוציוס כתב את היסטוריית מולדתו בה רב הנסתר על הגלוי בתמציתיות היתר שלה. אפשר ותמציתיות זו, נובעת מרצונו לשמר נורמות טקסיות ששימרו היררכיה ומסר פוליטים. במקביל התפתחה היסטוריה סינית מפורטת בהרבה שניסתה לחזות את העתיד על פי אירועי העבר וההתנהגות האנושית. המצאת היסטוריה גרמה לרבים להתכחש לטיעון ההיסטורי בכללותו. בעקרון התבוננות בסיפור ההיסטורי מאפשרת אין ספור מסקנות ולקחים וניתן להשתמש בה לשימושים שונים ומנוגדים. בכלליות, קיימת מגמה בהיסטוריוגרפיה הסינית, מכתיבת - כזב לתקומתה כהיסטוריה אמינה.
Translated title of the contribution | Early Chinese Historiography between Documentation and Didacticism |
---|---|
Original language | Hebrew |
Pages (from-to) | 37-68 |
Number of pages | 32 |
Journal | היסטוריה: כתב-עת של החברה ההיסטורית הישראלית |
Volume | 50 |
State | Published - 2023 |
IHP publications
- IHP publications
- China -- Civilization
- China -- History
- Chinese language -- Writing
- Confucius
- Historiography
- Narration (Rhetoric)
- Providence and government of God