היש אנטישמיות נוצרית? היסטוריה של דיון פנים-קתולי (1965-2000)

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

המאמר מציג שתי גישות בתוך הכנסיה הקתולית בת זמננו כלפי האנטישמיות. הגישה השמרנית מייחסת את עמדותיה האנטי-יהודיות של הכנסיה לפרשנות נוצרית שגויה של הברית הישנה, שלפיה היהודים קוללו וחדלו להיות העם הנבחר. הגישה הפרוגרסיבית יותר גורסת שהנצרות הייתה נגוע באנטישמיות משחר ימיה, כבר מן הברית החדשה. ההבדל בין שתי הגישות הללו משתקף בהבנת האנטישמיות המודרנית בכלל וזו הנאצית בפרט, וכן בשאלת האחריות של הכנסייה עליהן. הגישה השמרנית תופסת את האנטישמיות החדשה כתוצאה של קריסת התפיסה הקתולית הקלסית, שהתירה את הקיום היהודי כמיעוט במרחב הנוצרי, ולפיכך רואה בה פגיעה גם בנצרות עצמה. לעומת זאת הגישה הפרוגרסיבית מצביעה על כך שבעקבות השואה מוטל על הכנסייה לתקן את דרכיה בדרך של רפורמה מוסרית ותאולוגית, שתשנה מן היסוד את האמונה הנוצרית ביחס ליהודים. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)345-359
Number of pages15
Journalציון: רבעון לחקר תולדות ישראל
Volume85
Issue number1-4
StatePublished - 2020
Externally publishedYes

IHP publications

  • IHP publications
  • Antisemitism
  • Holocaust, Jewish (1939-1945) -- Religious aspects -- Christianity
  • Reconciliation
  • Antisemitism -- Congresses
  • Theology
  • New Testament
  • Judaism -- Relations -- Christianity
  • Christianity -- Relations -- Judaism
  • Apologizing
  • Catholic Church -- Relations -- Judaism
  • Judaism -- Relations -- Catholic Church

Cite this