Abstract
המאמר מציג שתי גישות בתוך הכנסיה הקתולית בת זמננו כלפי האנטישמיות. הגישה השמרנית מייחסת את עמדותיה האנטי-יהודיות של הכנסיה לפרשנות נוצרית שגויה של הברית הישנה, שלפיה היהודים קוללו וחדלו להיות העם הנבחר. הגישה הפרוגרסיבית יותר גורסת שהנצרות הייתה נגוע באנטישמיות משחר ימיה, כבר מן הברית החדשה. ההבדל בין שתי הגישות הללו משתקף בהבנת האנטישמיות המודרנית בכלל וזו הנאצית בפרט, וכן בשאלת האחריות של הכנסייה עליהן. הגישה השמרנית תופסת את האנטישמיות החדשה כתוצאה של קריסת התפיסה הקתולית הקלסית, שהתירה את הקיום היהודי כמיעוט במרחב הנוצרי, ולפיכך רואה בה פגיעה גם בנצרות עצמה. לעומת זאת הגישה הפרוגרסיבית מצביעה על כך שבעקבות השואה מוטל על הכנסייה לתקן את דרכיה בדרך של רפורמה מוסרית ותאולוגית, שתשנה מן היסוד את האמונה הנוצרית ביחס ליהודים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 345-359 |
| Number of pages | 15 |
| Journal | ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל |
| Volume | 85 |
| Issue number | 1-4 |
| State | Published - 2020 |
| Externally published | Yes |
IHP publications
- IHP publications
- Antisemitism
- Antisemitism -- Congresses
- Apologizing
- Catholic Church -- Relations -- Judaism
- Christianity -- Relations -- Judaism
- Holocaust, Jewish (1939-1945) -- Religious aspects -- Christianity
- Judaism -- Relations -- Catholic Church
- Judaism -- Relations -- Christianity
- New Testament
- Reconciliation
- Theology