Abstract
המאמר מראה כיצד הניאו-ליברליזציה בישראל מתאימה לדינמיקה שתיארה אונג, היינו התנועה בין ניאו-ליברליזם כחריג לבין חריגים לניאו-ליברליזם. לדברי המחברים, הניאו-ליברליזציה בישראל הייתה תוצאה של משבר כלכלי בשילוב אינטרסים פוליטיים של הסוכנויות הכלכליות של המדינה - בעיקר גורמים במשרד האוצר ובבנק ישראל, בתמיכת אני אקדמיה. גורמים אלו חיכו להזדמנות לחולל ליברליזזציה כלכלית. הם שאפו להגביר את כוחם ואת האוטונומיה שלהם - הן למול גופים מדינתיים אחרים, למשל משרדי החינוך, הרוחה והבריאות, הן למול קבוצות אינטרסים המייצגות את המגזר הפיננסי. אותם גורמים ביקשו לבצע רציונליזציה של המדיניות הכלכלית באמצעות דה-פוליטיזציה שלה. בשלב הראון הם הביאו לידי כרסום הדרגתי בהסדרים המוסדיים שעליהם התבססה המדינה המפתחת, ובשלב השני הם עסקו בבנייה של הסדרים חדשים על פי עקרונות השוק. (מתוך המבוא לקובץ)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | מרחבי ניאו-ליברליזציה בישראל |
| Subtitle of host publication | כלכלה פוליטית, אתניות, דת ומגדר |
| Editors | שרה הלמן |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | מכון ון ליר בירושלים |
| Pages | 39-63 |
| Number of pages | 25 |
| ISBN (Print) | 9789650212834 |
| State | Published - 2023 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 8 Decent Work and Economic Growth
IHP publications
- IHP publications
- Neoliberalism
- Labor market
- Industries
- Israel -- Economic conditions
- Welfare state
- Israel -- Politics and government
DanaCode
- DanaCode
- 003100069731
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver