Abstract
כיצד מַבנות החקיקה והרגולציה בארצות הברית את מערכת היחסים בין ביטחון לאומי לפרטיות בעידן הדיגיטלי? כדי לענות על שאלה זו יצר המחבר מאגר מידע המכיל את כל החוקים הפדרליים וההנחיות הרגולטוריות הרלוונטיות (סך הכול 86 מופעים) שפורסמו בין השנים 1967 ל-2016. כל מופע של מדיניות סווג על פי מידת הסתירה או ההלימה שהוא מייצג בין ביטחון לאומי על פני פרטיות לאורך שלוש תקופות שונות, לפני ואחרי העידן הדיגיטלי, ועל פערים משמעותיים בקידום ביטחון לאומי ופרטיות במגזר העסקי –אזרחי. את הממצאים הללו ניתן להסביר באמצעות שלושה גורמים: הראשון – תפקידן המשתנה של קבוצות עסקיות בקידום ביטחון לאומי ופרטיות במרחב הסייבר, הכולל ניתוק האינטרסים החופשיים בין המגזר העסקי למרחב האזרחי. השני: יחסי כוחות א-סימטריים לטובת הרשות המבצעת לעומת הקונגרס; השלישי – השפעתן המערכת של סוכנויות ביטחון ומונופולים של טכנולוגיות מעכבים קידום מדיניות להגנת סייבר לשם חיזוק הביטחון והפרטיות גם יחד. מחקר זה מתחקה באופן אמפירי אחר תפקידה הכפול והפרדוקסלי של המדינה בתחום הסייבר: מחד גיסא, המדינה משקיעה מאמצים רבים בקידום הגנת סייבר, שמירה על פרטיות והגנה על הביטחון הלאומי. מאידך גיסא, המדינה מנצלת את מרחב הסייבר לצורכי איסוף מידע תוך פגיעה בפרטיות על מנת להשיג מטרות "נעלות" יותר של ביטחון לאומי. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | ביטחון לאומי במציאות 'נזילה' (קובץ בעריכת כרמית פדן וורה מיכלין-שפיר) |
Place of Publication | תל אביב |
Publisher | המכון למחקרי ביטחון לאומי - אוניברסיטת תל אביב |
Pages | 83-105 |
Number of pages | 23 |
ISBN (Print) | 9789659271351 |
State | Published - 2019 |
IHP publications
- IHP publications
- National security
- Privacy
- Cybernetics
- Delegated legislation
- Risk management