Abstract
בבחינת ההיסטוריה של ההנקה במערב עולה כי עד אחרי מלחמת העולם הראשונה, בה תפס הבקבוק את מקומה של ההנקה, ניזונו מרבית התינוקות מחלב נשי שסופק להם על ידי אימם או לחילופין על ידי מינקת בשכר. לאחר ירידה באחוזי השימוש במיניקות בשלהי המאה ה-18 בצרפת, שב ועלה נוהג זה בקרב נשות המעמדות הגבוהים, ואף תואר בהרחבה באמנות החזותית במחצית השניה של המאה ה-19, בה תוארה המינקת בהאדרה ניכרת, כחלק אינטגרלי מהחיים העירוניים בפריס המתחדשת. ואולם, במקביל, ברבע האחרון של המאה החלו קריקטוריסטים רבים לתארה בצורה שלילית וחתרנית, כאישה מינית וחסרת מוסר המזניחה את חובותיה ונוהה אחר יחסים מזדמנים בעת שהיא מטיילת בגינות פריס. מאמר זה בוחן את היחס אל המינקת באמנות הגבוהה ובאמנות הפופולרית, תוך ניסיון להסביר את ההבדלים ביניהן. לשם כך נדון היחס כלפי מוסד ההנקה בשכר בספרות הרפואית של המאה ה-19 ובחוקים שנחקקו בהשפעתה, כמו גם השפעת גורמים אלה על תיאורי המינקת בשכר בקריקטורות שנעשו ברבע האחרון של המאה ה-19. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 2010 |
| Number of pages | 1 |
| Journal | היסטוריה ותיאוריה |
| Volume | 15 |
| State | Published - 2010 |
IHP publications
- IHP publications
- Art
- Breastfeeding
- Caricatures and cartoons
- France -- Social conditions
- Painting, French