Abstract
מהו מעמדה המשפטי של השפה הערבית בישראל בעקבות קבלת חוק-יסוד : ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי ( להלן : חוק הלאום ) ,שסעיף 4 שלו עוסק במעמד שתי השפות, העברית והערבית ? האם הערבית היא עדיין "שפה רשמית", ומה היחס בין מעמדה למעמד השפה העברית ? לפי לשון חוק היסוד ( סעיף 4 ( ב ) ) , הערבית היא שפה בעלת "מעמד מיוחד" שההסדרים הקשורים בה אמורים להיקבע בחוק, בעוד שהעברית היא "שפת המדינה" ( 4 ( א ) ) . אבל האם נכונה האמירה הנפוצה שחוק הלאום ביטל את מעמדה המשפטי של הערבית כשפה רשמית שנייה ? הדבר תלוי בפרשנות לסעיף קטן ג . מהו "המעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו ש לחוק יסוד זה", שלפי סעיף 4 ( ג ) אינו אמור להיפגע בעקבות ההסדר שנקבע בסעיף 4 ? אם מגיעים למסקנה שמדובר במעמד משפטי, ואם המעמד המשפטי של השפה הערבית לפני קבלת חוק הלאום אכן היה, כפי שמקובל לומר, מעמד של שפה רשמית שנייה- המסקנה היא שקבלת חוק הלאום לא פגעה במעמד זה של הערבית. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | ספר הפרשנות של חוק יסוד |
| Subtitle of host publication | ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי |
| Editors | ידידיה צ שטרן, יובל שני |
| Publisher | המכון הישראלי לדמוקרטיה |
| Pages | 365-385 |
| Number of pages | 21 |
| ISBN (Print) | 9789655194203 |
| State | Published - 2023 |
IHP publications
- IHP publications
- Arabic language
- Hebrew language
- Judgments
- Language policy
- Law -- Interpretation and construction
- Legislation -- Israel
- Palestinian Arabs -- Israel
- Palestinian Arabs -- Legal status, laws, etc -- Israel
- Status (Law)