Abstract
ואגנר הוא אורח רצוי בסיפורת כי הסיפורת חובבת דמויות של רשעים. למען האמת, הסיפורת מרבה להתאנות לו ולהציג את כל הכרוך בו ובמורשתו מנקודת ראות שלילית. ואגנר, נביא יצירת האמנות הכוללת, מכר את עצמו לעולם כעסקת חבילה מורכבת, ואין תמה שמי שעומד מול מורשתו מתקשה להפריד את יצירתו מתכונות אישיותו, אופיים הפולמוסי החריף של כתביו התיאורטיים והשקפותיו האנטישמיות. אך גם אם נבודד את יצירתו מכל המרכיבים הנלווים אליה, נוכל לזהות בה את הפוטנציאל להפוך לחומר ספרותי "דמוני". את התכונה המקוממת הטבועה ביצירתו של ואגנר אפשר לכנות הבעת-יתר, עודפות-אמנותית, השגבה-בלתי-מידתית וכיוצא באלה. צבירת ארסנל של אמצעי הבעה קיצוניים ופיתוחם וחידודם עד קצה גבול היכולת, נתפסת לעתים, בצדק או שלא בצדק, כאמצעי להאדרה עצמית של אישיות כוחנית ומגלומנית הכופה את עצמה על העולם. המאמר סוקר דוגמאות מגוונות ורב-תקופתיות של ייצוגיו של ואגנר בסיפורת. מוצגות ונדונות בומובאות משל הרמן הסה, תומאס מאן, תומס ברנהארד, א"מ פורסטר, הארוקי מורקמי, שולמית הר-אבן ואחרים. המכנה המשותף לכל הדוגמאות מתבטא בקונוטאציה השלילית המתקשרת לדמותו ולמורשתו של ואגנר. כותב שורות אלו רואה לנכון לציין שהוא עצמו חובב מושבע של הדראמות המוזיקליות של ואגנר. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 2021 |
Number of pages | 1 |
Journal | MIN-AD: ISRAEL STUDIES IN MUSICOLOGY ONLINE |
Volume | 18 |
State | Published - 2021 |
IHP publications
- IHP publications
- Wagner, Richard -- 1813-1883
- Prose literature
- Characters and characteristics in literature