Abstract
מחקרים (בעיקר בארה"ב) זיהו כי פעמים רבות קציני משטרה תומכים ומעריכים את התפיסה של "שיטור מבוסס-ראיות", אך עם זאת מעדיפים להסתמך על ניסיונם המקצועי והאישי בעת קבלת החלטות. למרות האמור, חוקרים הקדישו תשומת לב מועטה לכך שמדובר בנטייה רחבה (שאינה ייחודית לשוטרים), למנגנונים הפסיכולוגיים שעומדים בבסיסה, או להשלכותיה על יישום התפיסה של שיטור מבוסס-ראיות. המחקר הנוכחי מבקש לשפוך אור על התופעה האמורה. המאמר סוקר את הבסיס הפסיכולוגי של נטייה זו ועושה שימוש בסקר של קצינים בכירים במשטרת ישראל כדי לבחון את שכיחותה. מהמחקר עולה כי בעוד שקצינים בכירים תומכים באופן עקרוני בשיטור מבוסס-ראיות, הם מאמינים כי החלטות מקצועיות צריכות להתבסס בראש ובראשונה על ניסיון, לא על מחקר. נמצא כי שני המשתנים הללו מהווים גורמים נפרדים, למרות שקיימת קורלציה ביניהם. בנוסף, נמצא כי העדפת הניסיון כבסיס לקבלת החלטות הנה תכונה כללית ורחבה, שאינה קשורה לשונות במאפיינים האישיים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 9-28 |
| Number of pages | 20 |
| Journal | העיקר במחקר |
| State | Published - 2019 |
IHP publications
- IHP publications
- Decision making
- Evidence-based dentistry
- Evidence-based medicine
- Evidence-based nursing
- Mishteret Yiśraʾel
- Research