Abstract
הקהילה היהודית-הספרדית בירושלים, שרוב חבריה היו יוצאי תורכיה והבלקאן, היוותה מעין שלוחה של היהדות העות'מאנית. זו הייתה חברה היררכית בה נמצאו דרגה ומעמד חברתי בזיקה ישירה לעושר חומרי ולדרך השימוש בו. אף כי לכאורה נכתב רבות על תולדות יהודי ירושלים במאה התשע-עשרה, ידיעותינו הממשיות אודות דמותה הדתית והתרבותית של הקהילה מעטות. המאמר דן בתקנות להגבלת מותרות ודרכי הבילוי שניתקנו על ידי ראשי ורבני הקהילה בירושלים במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה. בחינת התקנות תשמש לחשיפת המרחב החברתי והתרבותי בו חיו היהודים ("ספרדים") בירושלים העות'מאנית. דווקא התקנות שכוונו לציבור הרחב פותחות צוהר מסויים לעולמן של שכבות עממיות, שעל פי רוב לא מיוצגות במקורות היסטוריים, ומשום כך גם נעדרות מן המחקר. מעלתן העיקרית בהקשר זה, היא התייחסותן למציאות קונקרטית בת-הזמן, בניגוד למשל לספרות המוסר.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | שלם |
| Pages | 386-427 |
| Number of pages | 42 |
| Volume | 8 |
| State | Published - 2008 |
IHP publications
- IHP publications
- Jerusalem (Israel) -- History -- 1800-1917
- Jerusalem (Israel) -- Population
- Jews -- Eretz Israel
- Legislation (Jewish law)
- Leisure
- Sephardim -- Israel