העולם הלא-אירופי בפילוסופיה של ההיסטוריה של מארכס

מארכס נחשב בדרך כלל כהוגה אירופי, שעניינו בעיקר בתהליכי התיעוש בחברה המערבית ובהשפעתם על אורחות-החיים בעולם המערבי; אולם בשורת הגאולה המקופלת בכתביו היא אוניברסאלית. בשעה שמשנתו שואבת את תכניה מן המסורת הפילוסופית המערבית ומן הנסיון ההיסטורי האירופי, הרי תהודתה חזקה כיום בעיקר בעולם הלא-מערבי. המאמר עוסק בשאלה מה היה, לפי מרכס, אופיה של החברה שנהרסה על-ידי ההתפשטות האירופית באסיה ובאפריקה. הריכוזיות הממלכתית באסיה, המבוססת קניין משותף ואחדות המלאכה והחקלאות בכפר פותחת פתח להשקפה מארכסיסטית פלורליסטית יותר בדבר היחסים בין כלכלה ומדינה. גישה זו מצויה בסתירה מסוימת לגישות מארכסיסטיות אורתודורקסיות יותר בדבר היות המבנה הפוליטי נקבע באופן בלעדי על-ידי התנאים הכלכליים. יסודות לפלורליזם כזה מצויים בכל כתביו של מארכס, כשדיוניו על אסיה מגלים אותם במפורש. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך כי הבנתו של מארכס את תהליכי החברה באסיה אינה משתלבת בהשקפתו הכוללת על ההתפתחות ההיסטורית. מארכס נשאר, אם כן, עם כל הבנתו את העולם הלא-אירופי, פילוסוף אירופי, והבנתו את החברה ההודית והסינית לא שולבה מעולם לתוך הפילוסופיה ההיסטורית שלו, שהיתה מותנית על-ידי הניסיון האירופי והתודעה ההיסטורית המערבית.