Abstract
המאמר בוחן שתי דוגמאות שבהן הכרת הספרות האכדית תורמת תרומה חשובה להבנת לשונו ועניינו של המזמור. המחבר עומד על כך שהצירופים 'לא יגש' (פס' ז) ו'לא יקרב' (פס' י) דומים לביטויים באכדית ונושאים משמעות מאגית. לפיכך אף על פי שאין במזמור לשונות תפילה, יש להבין אותו כתפילה אפוטרופאית. כמו כן טוען גולדשטיין שאת המילה 'שלמת' בפסוק ח אין לגזור מן השרש העברי שלם אלא יש לראות בה את מילה שאולה מאכדית שמשמעה 'גוויה'. כיון שהמילה נשאלה מן הניב האשורי של האכדית ולא מן הניב הבבלי, סבור גולדשטיין שהמזמור קדום יחסית מן התקופה הנאו-אשורית.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 89-100 |
| Number of pages | 12 |
| Journal | שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום |
| Volume | 20 |
| State | Published - 2010 |
IHP publications
- IHP publications
- Akkadian language
- Bible -- Psalms
- Hebrew language, Biblical
- Witchcraft