Abstract
בבסיס המדיניות להפחתת שיעור הפחמן באטמוספרה עומדות פעולות להפחתת פליטות גזי חממה באמצעות הפקת אנרגיה במתקנים סולאריים. בישראל המגבלות העיקריות על הרחבת השימוש באנרגיות חלופיות הן משאב הקרקע המצומצם והאיום על מערכות טבעיות. למעשה, ישראל לא תוכל לעמוד אפילו ביעדים הצנועים שהציבה לעצמה. כמענה למגבלה הקרקעית ולהשלכות השליליות של מתקני אנרגיה חלופית בשטחים הפתוחים מוצעת הרחבת המבט – בהתוויית קווים למדיניות אזורית להפחתת פליטות גזי חממה, ובהבאת יתרונותיה על פני הסתכלות מקומית. העיקרון המוצע – יְבוא חשמל מממלכת ירדן, שניתן להקים בה מתקני אנרגיית שמש נרחבים בפגיעה מועטה יחסית במערכות הטבעיות. מאחר שירדן סובלת ממחסור חריף במים, מוצע לתת בו-זמנית מענה למחסור זה מישראל. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Journal | אקולוגיה וסביבה |
| State | Published - 2022 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 13 Climate Action
IHP publications
- IHP publications
- Carbon dioxide
- Environmental policy
- Greenhouse gases
- International economic relations
- Middle East -- Economic conditions
- Natural resources
- Power resources -- Middle East
- Regional economics -- Middle East
- Water-supply
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver