Abstract
בשנים האחרונות נעשים ניסיונות לסייע בדרכים שונות לנשים מסורבות גט. אחד מהניסיונות הללו מתבסס על העיקרון של הפקעה למפרע של כסף הקידושין, היינו הטבעת שבה קידש האיש את האישה. כך תיחשב האישה כמי שלא התקדשה מעולם לאיש זה והרי היא מותרת לכל אחד. במאי 2010 הועמדו לפני דיון בכנסת שתי הצעות חוק פרטיות. האחת קובעת שאם תוך שנה לאחר שניתן פסק דין של בית דין רבני, שלפיו אפשר לכפות או לחייב איש לתת גט לאשתו, לא ייתן האיש גט כנדרש, יופקע כסף הקידושין למפרע מכוחו של החוק. אם תבוא השאלה לפני בית הדין, הוא יצטרך לקבוע מהו תוקפה של ההפקעה הזאת לעניין היתר נישואיה של האישה לאיש אחר או לעניין כשרותם של ילדים שיווולדו לה מאיש אחר. ההצעה השנייה, מעניקה בנסיבות מסוימות, לבית הדין הרבני את הסמכות להפקיע את כסף הקידושין. באופן ישיר אין זה עניין "מענייני נישואין וגירושין" המסורים לבית הדין על-פי החוק: השאלה היא ממונית, אף שהשלכותיה הן בדיני אישות. המאמר מתמקד בפרט אחד בסוגיה העולה מהצעות חוק אלו: שאלת ה"למפרע", כלומר הרטרואקטיביות שיש בהפקעה. המאמר מעמיק בשאלת אפשרות הפקעת קידושין למפרע ובמשמעותו של הביטוי: "הפקעת קידושין": האם הדגש מוסב על הפקעת מעמד הקידושין או על הפקעת הזכות בכסף הקידושין, האם אכן מדובר בהפקעה רטרואקטיבית או רק מכאן ולהבא, ומהי סמכות בתי הדין במקרים כאלה. דעות הראשונים והאחרונים מוצגות על רקע שיטות שונות בחקר ההלכה, השיטה הנטורליסטית והשיטה הנומינליסטית.
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | המשפחה בעין הסערה (קובץ בעריכת משה רחימי) |
Publisher | הוצאת מכללת אורות ישראל |
Pages | 181-195 |
Number of pages | 15 |
State | Published - 2012 |
IHP publications
- IHP publications
- Domestic relations
- Jewish law
- Agunahs
- Get (Jewish law)
- Rabbinical courts
- Divorce